|
הכותב מדבר על שני פרמטרים ש*ביחד* באים להגדיר חיים. האחד הוא מורכבות אבסולוטית, והשני הוא *שינוי* המורכבות בזמן, או ליתר דיוק *פוטנציאל* ל*עלייה* במורכבות בזמן.
למשל, גרף שבציר הY נמדדת המורכבות האבסולוטית ובציר הX נמדד הזמן. אם נצייר גרף כזה עבור אדם משלב ההפריה, ועד של הריקבון שלאחר המוות, נקבל גרף שעולה עד גיל 20 שנה (נניח), ואז יורד.
מכאן אפשר לחשב עבור כל נקודת זמן את פוטנציאל העלייה במורכבות, ע"י חישוב השטח שמתחת לגרף, מX נתון ועד לX המקסימום (סופרימום), קרי 20 שנה במקרה של אדם. כאשר הגרף עולה, יחשב גודל השטח כערך חיובי, וכאשר הגרף יורד יחשב גודל השטח כערך שלילי. זה פועל לשני הכיוונים. גם עבור X גדול מ20 וגם עבור X קטן מ20.
אם כך, לביצית מופרית יש ערך מורכבות קטן, וערך פוטנציאל חיובי וגדול. לתינוק יש ערך מורכבות גדול יותר אולם ערך פוטנציאל חיובי קטן יותר. לאדם בן 20 יש ערך מורכבות בשיא וערך פוטנציאל 0. לאדם בגיל 40 יש ערך מורכבות גדול ופוטנציאל שלילי קטן. לאדם בן שמונים יש אמנם ערך מורכבות גדול, אולם פוטנציאל שלילי גדול מאוד. לאדם מיד לאחר המוות השיפוע השלילי של הגרף נהיה חד מאוד, כלומר מורכבותו יורדת בקצב גבוהה. זהו המעבר מחיים למוות.
(אני לא בטוח שלכך בדיוק התכוון המשורר, אולם זה מה שהצלחתי להסביר לפי מה שהבנתי)
|
|