|
||||
|
||||
תודה על הקומפלימנטים. אני לוקח על עצמי את האשמה שלא הבנת מה כתבתי. השגרירה הואשמה בזה שהתעלמה מהאינפורמציה על הכוונות לפלישה ולא הזהירה את סדאם . הייתה טענה שסדאם הבין את אי ההתייחסות שלה כרמז שארה"ב תבלע את הפלישה. נא הצג לי את פיסות אי ההיגיון? |
|
||||
|
||||
אי ההיגיון הוא בכך שהשגרירה ידעה שעומדת להיות פלישה ולא הזהירה. ידיעות יש תמיד כל מיני, וכולם חכמים בדיעבד. גם ההאשמות שעליהן דברת באו אחרי הפלישה ובעקבותיה. השאלה היא מה הייתה ההערכה של ארצות הברית ערב הפלישה, ומובן מאליו שארצות הברית לא חשבה שבאמת תהיה פלישה גם אם היו ידיעות כאלה או אחרות. לו העריכה שאכן עומדת להיות פלישה בודאי שהייתה מזהירה. |
|
||||
|
||||
וההיגיון הוא בכך שהשגרירה והמודיעין התעלמו מידיעות שהיו-גם אצל השגרירה. איך קוראים לזה? קונספציה? התייחסו לסדאם כאל בעל ברית? |
|
||||
|
||||
יש ידיעות על מעורבות איראנית באי-השקט שבאי בחריין, ואפילו הצהרות שבחריין היא המחוז ה-14 של איראן. האם לדעתך צפויה בקרוב פלישה? האם ייתכן שההנהגה האיראנית רואה בדטאנט המתהווה סוג של הסכמה-בשתיקה לשאיפות ההתרחבות שלה? מוזר שאתה מאשים את ארה"ב על שלא הגנה מספיק על האינטרסים הקולוניאליים שלה בכוויית. |
|
||||
|
||||
אתה ממשיך בעבודה של דוב. אני מאשים את ארה"ב שלא הגנה מספיק על האינטרסים הקולוניאליים בכווית? ומה הייתה מלחמת המפרץ הראשונה? כמובן שלארה"ב לא היו אינטרסים קולוניאליים בכווית אלא אימפריאליים. בדיוק אותן טענות היו לעיראק לפני סאדם חוסיין לגבי כווית וארה"ב פשוט נרדמה בשמירה. חלק מהמו"מ עם איראן על הסכם הקבע צריך לעסוק באמנה של הארצות במפרץ הפרסי. ארה"ב צריכה להתחייב לא להתערב בתוך איראן ולא לנסות לשנות שם את המשטר. סוגיות אלו לא פחות חשובות מהגרעין. |
|
||||
|
||||
הסכמה שבשתיקה? מצד מדינות האזור שלפני שנתיים שלחו לשם כוחות סיוע (בברכה ששקטה של ארצות הברית, מן הסתם)? |
|
||||
|
||||
כך היה. בדיעבד התברר שהמדיניות הזאת הייתה מוטעית. דברים כאלה קורים לא אחת בהיסטוריה. ראה מדיניותו של צ'מברליין. גם מדיניותה של ארצות הברית והמערב היום כלפי איראן מבוססת על תקווה להתפתחויות טובות שם, בעקבות ההסכם. אבל אם יתברר בעוד מספר שנים שאיראן היא מעצמה גרעינית שחולשת על עיראק וחצי האי ערב ואולי עושה עוד כמה דברים לא נעימים, יהיה ברור בדיעבד שהמדיניות הזאת נכשלה. אני מניח, שזו תגובתי האחרונה בנושא כי זה כבר דומה לחתול שרודף אחרי זנבו. |
|
||||
|
||||
פחות או יותר כמו חתול שרודף אחרי זנבו. החתול אינו יכול להיפרד מההשוואה של איראן לגרמניה כלומר, מעריך שיחסי הכוחות בין ארה''ב לבין איראן הם כמו בין בריטניה וצרפת ובין גרמניה. |
|
||||
|
||||
אובמה נוקט בגישה צ'מברליינית כלפי איראן במקום שהוא צריך להתקשח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |