 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יודע שאני חי אבל לא בטוח שהדבר ברור גם ליתוש....כך אומר משל של אומת האינדיאנים (צ'רוקי) שלמרות פשטנותו -כולל את כל הסיפור.... אני יודע שאני חי מפני שאני מרגיש,חש פועל מכח אינסטינקטים או דחפים למיניהם וגם....משום שאני מסוגל ללמוד ממשנת אחרים,המנסים,להסביר לי מה הם חיים? איש לא יוכל להסביר באופן משכנע מה הוא המוות ומה קורה, או מה מרגישים באותו שבריר שניה בה מסתיים השלב המכונה חיים.... לאדם,שאינו יודע את המוות, אלא מזווית ראיה תרבותית,קיומית ודתית נראה "שזה רע" (אלא אם הוא בוחר מסיבות שונות...להתאבד) ולכן חשוב להמשיך ולחיות,גם לדחות את המפגש ההוא,עם הבלתי נודע..... אף אחד לא חזר מהעולם הבא אמר פעם הנזיר הקפוצ'יני פרר דהסטיניא, כפי שהופיע בסרט איטלקי משנות החמישים ובכך....גזר על עצמו גירוש מהמסדר, מפני שכפר בעקרון שישוע לא מת,הוא "חי" וכולם ממתינים לשובו..... במקום אחר,רומן אמריקאי (אינני זוכר את שם הסופר) אומר כומר מוודה לנידון למוות שכל עוד אתה נושם,מריח,שומע,מדבר ואפילו רואה את חשכת הברדס -אתה חי ומה שבא אחר כך? כהרצפה נשמטת והעניבה מתהדקת..? בני...הכל בידי בורא עולם. המאמר שבנושא- כתוב יפה ומעניין תוכנו"המקצועי" ישפטו מדענים או בעלי ידע וכשרון במדעים מדוייקים (פחות או יותר) והשאר....באמת חבריא! בבלאט החיים וחאנטריש המוות......תנו לחיות בארץ הזו... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |