|
||||
|
||||
זוכרת משהו אולי, אבל כנראה די רחוק מ"זוכרת בפירוש", כדבריך. הרי היא אומרת: "אני לא זוכרת הרבה פרטים מאותו יום איום ונורא. נדמה לי שהיה לי בלקאאוט, שנמשך זמן רב. חלפו שנים עד שיכולתי לספר את מה שעבר עלי באותו יום..." מעניין באמת מה זוכרת כחלוף כמעט שישה עשורים, גברת בת שבעים ומעלה שלדבריה "לא זוכרת הרבה פרטים" - אולי בגלל "עדויות" ברמה זו נראים ככה כל ה"מקורות" שמתאמצים להוכיח שרבין היה במקום שלא היה, שאמר דברים שאין שום הוכחות שאמר וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
בלי קשר ישיר, מאמי שמעתי הרבה סיפורים על הימים שלפני קום המדינה, לא פעם היה שוני בגרסאות לסיפורים ספציפיים, אפילו ששמרה על צלילות וחדות מוח עד ימיה האחרונים. |
|
||||
|
||||
הזיכרון האישי הוא מתעתע וחמקמק, והזיכרון הקיבוצי הוא הכללה שמטשטשת בין מה שהיה אז לבין מה שאנחנו היום. דיון 2315 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |