|
||||
|
||||
החווייה הייתה מזעזעת. הספר לא. כמדומני שכחובבת ספרות את אמורה להבדיל בין 'ספר משעמם' ל'חווייה מזעזעת'. (אה, כן, ויש הרבה מקום לזעזוע. זה לא שחור לבן). אבל את מחמיצה לגמרי את הנקודה: אני קורא ספרות מילדות, ומשום-מה המשכתי וקראתי עוד ספרים של תומאס מאן, ואפילו את 'יוסף ואחיו'. אבל הדוקטורית המכובדת שהתחילה את השרשור לא הצליחה לעבור את השלב של הצעיר הגנרי. *אני* לא פוסל את הספרות כולה כי הלימודים בתיכון היו גרועים. היא פוסלת את המתמטיקה כי הלימודים בתיכון היו גרועים. כיוון שהיא התקשתה להכיל את לימודי המתמטיקה - הם "עיקרו את נפשה" (זה קצת יותר קיצוני מ'מזעזע'. אם לימודי מתמטיקה עיקרו את נפשה, אני מקווה שהיא חיה מאז בבידוד, כי החיים עלולים לזמן דברים יותר גרועים מלימודי מתמטיקה). |
|
||||
|
||||
זה כל העניין, ההגזמות הפראיות בתיאורים... (וכן, ''עיקרו את נפשה'', זו כנראה נפש מאוד מוגבלת וצרה). |
|
||||
|
||||
(אולי ב'עיקרו' היא התכוונה לומר שנטלו ממנה את היכולת להבדיל בין עיקר לטפל). |
|
||||
|
||||
הכול מתמקד באיכותו של המורה. |
|
||||
|
||||
כמה שאתה צודק, ועדיין עתיד ההוראה כנראה נמצא בשיטות ללימוד עצמי. מה שהיום הולך וכובש חלקים הולכים וגדלים באקדמיה סופו שיגיע גם לבתי הספר. אני לא מדבר רק על קורסים מקוונים רחבי הקף (תרגום שלי), אלא גם על תוכנות מהסוג של בית ספר וירטואלי. לדעתי תוך עשרים שנה לכל היותר מורה יהפוך למשהו אחר, עם דגש על חינוך חברתי וערכי. הגידול הניכר של תעשיית המשחקים בישראל בשנתיים-שלוש האחרונות, עם השאיפה לשנות את החינוך הם, לדעתי, סימנים טובים שחלק מהבשורה יצא גם מכאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |