בתשובה לצפריר כהן, 07/11/13 8:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, גם היום החוק (להבדיל מהנוהל) מדבר על מי שנפגע "עקב ותוך כדי שרותו הצבאי". להבנתי שני התנאים צריכים להתקיים, אבל הם חלים גם על מי שתיקרת החדר בו ישן קרסה עליו, או על מי שנפצע במהלך משחק כדורגל ביום ספורט יחידתי (שתי דוגמאות לעקב ותוך כדי שרותו הצבאי, אבל לא בפעילות מבצעית). אם עופר שלח רוצה להחיל את ההכרה רק על מי שנפגע בפעילות מבצעית פאר אקסלנס, הוא עלול ליצור בעיה חמורה בהרבה: אנשים בצבא חשופים לסכנות לא רק בעת פעילות מבצעית. הם אינם חשופים לסכנות הללו מבחירה, אלא מכורח חוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא נראה שההצעה הזאת היא בכיוון הנכון, אבל אין לי זמן כרגע להיכנס לפרטים. לא נראה לי סביר שמי שנפצע בבית בשבת חופשית צריך להיות מוכר כנכה צה''ל לכל חייו. ייתכן וצריך למסד מערכת יותר דמוית הביטוח הלאומי שמקבל כל אזרח בשביל מקרה כזה או דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שנפצע בבית בשבת חופשית אינו נופל תחת ההגדרה ''עקב ותוך כדי שרותו הצבאי''. לא צריך לשנות את החוק לשם כך, רק להחיל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די נכון בתור ברירת המחדל, אבל מי שמגיע הביתה אחרי שבוע של חוסר שינה מספקת נמצא בסיכון גבוה יחסית להיות מעורב בתאונות למיניהן, כך ששאלת ה''עקב שרותו הצבאי'' לא לגמרי חד-משמעית. אני מסכים שהצבא צריך להפעיל שיקול דעת במקרים האלה, אבל אני מתאר לעצמי את גודל הצעקה הציבורית שתקום (כידוע, פקידי המל''ל זוכים לקיתונות של ביקורת ציבורית וצעקות שבר על כך שהם מנסים לסנן את מבקשי הקצבאות למיניהם, כאילו הכסף שהם חוסכים למדינה הולך לכיס שלהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא ונשאיר לבית המשפט לפסוק במקרי הגבול. עדיין, כל אותן אמירות נכונות לחוק הקיים כמו גם לחוק המוצע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |