בתשובה לדנידין, 20/03/02 16:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גברת הס מספרת על האירוע כאילו מדובר בתופעה חדשה, ולא כן הוא. ב48 כבשנו שטחים רבים, וערבים רבים נמלטו מבתיהם. אתה יודע מה קרב לרכוש שלהם? (רמז: לא ארזנו להם אותו ושלחנו בדואר). בשנת 48 נבזז ע"י חיילי צה"ל רכוש ערבי רב. למעשה, סבתי מספרת שתקופה מסוימת אחרי המלחמה הפעיל מישהו, במרכז ירושלים, חנות לרכוש ערבי שהוא וחבריו "אספו" במהלך המלחמה. בזמן השרות הצבאי שלי, ראיתי שוטר משטרה צבאית, ששרת כמאבטח במעבר ארז, מחרים מאחד העוברים שטיח שהלה ניסה להעביר, בתואנת "סיכון בטחוני". השטיח מצא את עצמו בחדר של אותו שוטר. זה היה בשנת 1996. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או לכרמלה מנשה? אם לא, הרי שגם את אחראית לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי לסיפור, אבל אחד משותפיו לחדר של אותו שוטר דיווח למפקדים. החייל נשפט לשבועיים בכלא. לא הבנתי את הקשר לכרמלה מנשה, כרמלה מנשה כידוע אינה סמכות צבאית. אם הייתי מחליטה להתלוננן, נראה שהכתובת הנכונה היא המפקד הישיר של אותו חייל (או המח''ט האחראי על הגיזרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=933&rep=62...) מה שמצחיק אותך אין פלא שאתה נאלץ לכתוב וריאציות שונות של המשפט שבכותרת ההודעה שלך, השכם והערב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |