בתשובה לרון בן-יעקב, 23/10/13 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בטח שהוא מודאג - הוא מדבר מהפוזיציה :) ב. גם דיסציפלינה שאיננה 'מבולבלת' עשויה לא להועיל לתהליכי קבלת החלטות, כל עוד לא הגיעה ליכולת מוכחת של חיזוי. כבר נאמר במעלה הפתיל שהשיטות של המחקר הכלכלי חלקן מדעי בהחלט, אבל אנחנו עדיין מחכים לתוצאות. ג. קראתי ולא השתכנעתי. למרות מה שמוצג בתיאור שלך ובתחילת המאמר בהשוואה לרפואה, כשהוא דן ספציפית ברפואה הוא דן במחקרים תזונתיים מהסוג של 'האם קפה משפיע לטובה או לרעה על מחלות לב', שהם חלק קטן מהרפואה ואכן אינם מספקים היום תחזיות ברורות (או אולי אפילו לא שואלים את השאלות הנכונות). אבל ב-99% מהפעמים שאתה הולך לראות רופא, זה לא בשביל להתייעץ איתו כמה קפה לשתות, אלא כדי לרפא מחלות או לבדוק את מצבך הבריאותי. באספקט הזה, היומיומי, רופא משפחה פשוט במרפאה ציבורית, שמקבל שכר ממוצע למדי, נותן לך מספר פעמים בשנה תשובות - ואף טיפול - שהפלא ופלא, מרפאות בסיכוי גבוה את המחלה שלך (דלקת גרון, שלשולים, אוזניים, ריאות, זיהומים, ועוד כמה), ועושות זאת די מהר וביעילות. לעומת זאת, כשאתה הולך להתייעץ באותה יומיומיות עם יועץ כלכלי, ושואל אותו איזו השקעה כדאי להשקיע - ואפילו מתאמץ וקורא אנליסט שמקבל משכורת 7 ספרתית בדולרים בארה"ב1 - מסתבר שאותו יועץ לא מועיל הרבה יותר ממטבע של 10 שקל שאתה יכול להטיל אותו ולקבל את התשובה שלו אם להשקיע במניה א' או ב', או אם בכלל הולכת להיות מפולת או לא. לאורך מספר שנים, אין לך שום ספק שהרופא שלך שיפר את איכות חייך, את איכות חייהם של ילדיך הקטנים, ובמקרה שעברת את גיל שישים, גם את אורך חייך במקרים רבים. לאורך אותו מספר שנים, יש ספק רב, אם לא הטייה שלילית, בזה שהיועץ הכלכלי המומחה שלך שיפר את המאזן הכלכלי שלך. 1 כל הענין עם המשכורת כאן זה כדי להראות שהוא כנראה נחשב על ידי חבריו לתחום כמומחה גדול ומקצועי, בניגוד לרופא הממוצע שבחרנו קודם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על הפוזיציה, האינטרס של הרופא הוא שהחולה יבריא, אבל אין ליועץ/אנליסט שום אינטרס שהלקוח ירוויח כסף. לעומתם אנליסטים של BUY SIDE מייצרים ערך בעצות שלהם, כי הן נמדדות כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי להחליף אותו באנליסט שמנהל (או מייעץ ל-) קרן נאמנות של מיליארדי דולרים, אני בטוח שלמעסיקים שלו יש אינטרס מכובד מאד שהוא ירוויח כסף ויכה את השוק, ויש להן גם יכולת לתגמל אותו היטב על ביצועים. ועדיין, 10 שקל, קוף, וגו'. (אולי לזה התכוונת במושג הלועזי הנ"ל שאינני מכיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האנליסט הפנימי של קרן ההשקעות שמנהלת עשרות מיליארדים מספק לה המלצות טובות לאין שיעור ממה שתקבל בבנק. לדוגמה- אנליסט שכל תחום התמחותו הוא 8 חברות מזון או 9 חברות תרופות. הוא חי ונושם אותן ואת השווקים שלהן יום יום, מדבר עם מנהל הכספים של כל אחת מהן פעם בחודש ומעורה בכל משב רוח ברגולציה עליהן. אם הוא טוב בעבודתו הוא יוכל להצביע ללא עוררין על החברה המוצלחת מבין ה 8, ועל מגמות שמתפתחות בשוק שאותו הוא מסקר, לחיוב ולשלילה. מנהל השקעות טוב יעשה מזה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהסטטיסטיקה והתוצאות מראות שלא. (ז''א - לא יצליח להצביע על החברות המוצלחות יותר, וודאי 'ללא עוררין'. זה שמנהל השקעות יקבל הרבה כסף זה אולי נכון, אבל בלי קשר לביצועיו, כל עוד הוא לא ממש גרוע. ומאותן סיבות סטטיסטיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל זה נכון, מנהל השקעות "ממש גרוע" שווה בדיוק כמו אחד ממש טוב: אם באופן עקבי הוא פחות טוב מהטלת מטבע (אני מניח שזאת הכוונה ב"ממש גרוע") צריך פשוט לעשות ההיפך ממה שהוא אומר (אני יודע שאתה יודע את זה, ההערה מיועדת לאחרים) ולשלם לו הרבה כסף (כזכור, ג'ורג' קונסטנזה עלה על זה פעם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה מראה שלא מה? שעצות ההשקעה של האנליסט הכוכב שמקבל משכורת של בקרן הגידור האמריקאית שמשקיעה עשרות מיליארדים ושלא שמעת עליה מימיך אינן טובות מאלו של היועץ בסניף הבנק השכונתי? זה יכול להיות נכון אבל לא ראיתי שום סטטיסטיקה על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סטטיסטיקה לגבי קרנות גידור פרטיות, אבל יש לגבי קרנות ציבוריות. החוכמה המקובלת אומרת שבממוצע הן אינן משיגות תוצאות טובות משל מדדי הייחוס שלהן (נניח, קרנות מניתיות לארג' קאפ אמריקאיות לעומת הדאו ג'ונס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת, כאשר יש להן את האנליסטים והמנהלים הטובים ביותר שכסף יכול לקנות. תאר לעצמך איזה תוצאות מזעזעות הן היו משיגות לו עמדו בראשן אנליסטים ומנהלים שאפשר לקנות תמורת השכר הממוצע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא. 10 שקל, קוף, וגו'. הקוף יסתפק בכמה בננות יומיות, מיטה נוחה, וקנדי קראש לשחק בזמנ הפנוי. האלגוריתם הנקרא ממוצע משוקלל יסתפק בהרבה פחות מזה, תצרוכת קבועה של כמה אלקטרונים ותו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עוד לא מכיר את האירוניה הדקה של ידידנו הגלילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהפעם הצליחה לחמוק ממני בעודי מקופף קופים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כבודת השרה לא מתנגדת לקצת קנדי והרבה קראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל החישוב הוא בנטו, כלומר האנליסטים כן מכים את המדד בכמה שברי פרומיל וגובים את ההפרש כמשכורת. זה בדיוק מה שהמודל של שוק משוכלל מנבא: אם הם היו מכים את המדד בהרבה אותם אנליסטים לא היו עובדים כשכירים ויועצים אלא כמשקיעים (בעצם הם מוכרים סיכון למעסיקים שלהם שגובים כפרמיית סיכון דמי ניהול קצת יותר גבוהים ממה שהם משלמים לאנליסטים. מכירת הסיכון משתלמת למוכר רק אם הרווחים קטנים, אחרת אפשר מהר מאד להסתפק בביטוח עצמי). אם הם לא היו מכים את המדד בכלל לא היה טעם לשלם להם משכורות גבוהות, המעסיק שלהם היה יכול לקנות מהפונז אלגוריתם של הטלת מטבע בנחיר מציאה וחלק מהכסף שנחסך הוא יוכל להשקיע בפרסום. נשאר רק להבין מה האינטרס של הצרכן, ואני משער שאת התשובה צריך לחפש במישור הפסיכולוגי, מה שמסביר למה למעסיקים בכל זאת כדאי לשלם הרבה כסף לאותם אנליסטים. "מומחים" שמרויחים מליונים בטח יודעים משהו שאתה ואני לא! כל האמור לעיל תחת ה"הנחה המקובלת" הזאת לגבי אנליסטים שאינם מכים את המדד (מישהו מכיר מחקר רציני שחקר את זה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק ככה - האנליסטים לא מכים את המדד, הם רק נותנים המלצות. מנהלי הכספים הטובים מכים את המדד. - מי שמוכיח הצלחה בהכאת המדדים הרלבנטים הופך לכוכב ומקים מכשירי השקעה (נניח קרנות גידור) משל עצמו. המצטרפים הראשונים בד"כ עדיין מרויחים יפה אבל מסיבות שונות אורם של הכוכבים מועם עם הזמן והתנפחות השווי הנקי שלהם. - כבר המציאו אלף שיטות להכות את השוק, ובטח ימציאו עוד כמה. ככל שהידע על השיטה החדשה מתפשט היא הופכת לפחות ופחות יעילה, אבל עדיין אפשר לנצל שיטות ישנות וטובות להרוויח (בממוצע!) רווח יתר, אם יש לך מספיק סבלנות. - קרנות נאמנות שפתוחות לציבור הן די בתחתית שרשרת המזון בוול סטריט. האנליסטים שלהן הם לא הטובים בשוק. מנהלי ההשקעות שלהן היו פעמים (מישהו אמר 1999?) בוגרי מנהל עסקים זבי חוטם שמרוב התלהבות מעצמם שכחו שהגאות מעלה את כל הסירות1 1 וכשיש שפל אחרי הגל פתאום רואים מי שחה בלי תחתונים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עדיין אפשר לנצל שיטות ישנות וטובות להרוויח (בממוצע!) רווח יתר, אם יש לך מספיק סבלנות." - אפשר לקבל סימוכין לזה? (בשביל סימוכין סותרים לאמירה הזו, ראה את תגובתי לשוטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הפשוטה והקלה ביותר לבדיקה- לקנות את ה S&P 500 כל 1 בנובמבר ולמכור אותו כל 1 במאי1. הסטטיסטיקה החיובית של הטקטיקה הזו ידועה כבר עשרים שנה לפחות. בדוק את התוצאות שלה בעשרים השנים האחרונות. 1החצי השני כה ידוע בקרב קהילת המשקיעים בארה"ב עד שזכה לחרוז Sell in May ang go away |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שזה כל כך מפורסם עד שיש לזה ערך בויקיפדיה Sell_in_May [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחתי עלי את האתגר. מתוך הלינק הזה הורדתי את את שערי ה-S&P החודשיים ב-41 השנים האחרונות1. משם גזרתי את השערים בתחילת מאי (42 כאלה יצאו לי) ובתחילת נובמבר (41 כאלה). עכשיו חישבתי את הרווחים של האסטרטגיה שהצעת - לקנות בנובמבר, ולמכור במאי. הרווחים כמובן באחוזים לכל שנה2. לא הכנסתי רווחים על הכסף שלך ש'יושב בצד' בין מאי לנובמבר (או בין נובמבר למאי באיסטרטגיה הפוכה)3. אני אתן דוגמה מספרית ל-5 שנים אחורה כדי להסביר את המתודה (אפשר לדלג לתוצאות למי שמשתעמם: שערי מאי 2010-2014: 1089.4 1345.2 1310.3 1630.7 1923.6 שערי נובמבר 2013-2009: 1095.6 1180.6 1247.0 1416.2 1805.8 רווחי נוב-מאי (==אסטרטגית אריק) באחוזים: 0.56771- 13.947 5.082 15.151 6.5212 ובשביל הרווח המצטבר - ריבית דריבית כמובן, צריך להכפיל אותם4 זה בזה, ונקבל על התקופה האמורה 46% רווח. למשל, עבור אותה תקופה, רווחי אסטרטגית אנטי-אריק (מאי-נוב, וצריך בשביל זה גם את מאי 2009 - 919.14) הם: 19.202 8.366 7.303- 8.0781 10.736 והרווח המצטבר: 43% אחוזים. רק שיש פה אסטטגיה נוספת: לא להוציא את הכסף בכלל! אני אקרא לה אסטרטגית האפס - אפס פעולות ומחשבה. אם נמדוד את האסטרטגיה הזאת ממאי 2009 למאי 2014, נקבל 109% אחוזי רווח. זאת כמובן דוגמה נקודתית, אז לא נסיק ממנה הרבה. אז אחרי שהסברנו את המתודה, הנה התוצאות: -------------------------------------- עבור חמש שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 46.036 43.307 109.28 (באחוזים הכל) עבור עשר שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 59.665 7.5022 71.643 עבור חמש-עשרה שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 59.198 -7.1861 47.758 עבור עשרים שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 196.11 42.302 321.37 עבור שלושים שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 839.72 35.966 1177.7 עבור שלושים שנים (כמו שראינו): 'אריק' / 'אנטי אריק' / 'אפס' : 1160.5 74.84 2103.9 סיכום ומסקנות: א. אכן קל לראות מהר למדי, שאסטרטגית אריק עדיפה מאד על אסטרטגית אנטי-אריק. שזה מן הסתם מה שמראש העלה את האסטרטגיה הזאת לראש חוצות. יש רק לשים לב, שבשתי שנים, משבר 2008 ומשבר 200(נדמה לי), אנטי-אריק ספגה שני ברבורים שחורים שדי הרגו לה את הממוצע. ב. אבל, ולדעתי זה יותר מעניין - ההשוואה האמיתי צריכה להיות מול אסטרטגית ה'אפס' - שבה לא מוציאים את המניות בכלל, לא במאי, לא בנובמבר, לא בגשם ולא בשמש. האסטרטגיה הזאת עדיפה בהרבה מקרים (לא תמיד, אבל מסםיק כדי לשבור לדעתי את ההיפותזה עימה התחלנו) על אסטרטגית אריק, ולכן לדעתי אסטרטגית אריק לא רק שאינה 'מכה את השוק', אלא להיפך, השוק מכה אותה שוק (הה הה ) על ירך. 1 למה דווקא 41? לקחתי 500 תוצאות ראשונות, וזה יצא ככה. וגם 40 שנה נראה לי טווח הוגן להסתכלות, שנות השבעים עד היום, יותר רלוונטי מהפיפטי'ס. 2 כי זה לא משנה שב-2012 זה עלה ב-300 נקודות וב-1975 ב-100, משנה כמה אחוזים הרווחת בין נובמבר למאי באותה שנה. 3 הסיבות לכך" ראשית, זה מקשה על החישוב, שנית - כיום לפחות, רווחי הון נטולי סיכון בארה"ב מגרדים את האפס, אז אם אנחנו בכל זאת מדברים על השקעה עכשווית בתנאי השוק העכשווים - זה נראה לי פחות רלבנטי. 4 לחלק ב-מאה, להוסיף 1, ואז להכפיל כמובן. אם הרווחנו פעמיים 10%, נקבל 1.10*1.10 = 1.21 --> 21% רווח כולל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההשקעה. התוצאות מאוד מעניינות. האסטרטגיה "מכור במאי" היא לא שלי ואין צורך לקרוא לה על שמי. קרא להן "מכור במאי" ו "שב ואל תזוז". באשר למסקנות: א. נכון שהחצי מאי-נובמבר חטף את הברבורים השחורים (לא לשכוח גם את 87' ו 29') אבל אפשר באותה מידה לומר שהוא מועד לחטוף אותם. לא סתם קוראים לסתיו באמריקה The fall ולאביב The spring. ענין של מצבי רוח. ב. אמנם בשנים האחרונות התשואה בפקדונות היא אפסית אבל לא תמיד זה היה כך. אפילו עם האנומליה של הזמן האחרון אתה יכול לקחת בקלות ממוצע רבית זכות שנתית של 3% עבור 20 השנים האחרונות. מאידך פעולות של כניסה ויציאה מהשוק עולות עמלה. נניח רבע אחוז לפעולה, אז שתי פעולות בשנה עולות חצי אחוז. תוסיף אם כך לאסטרטגית "מכור במאי" אחוז אחד תשואה לשנה מריבית נטו. ג. קח בחשבון שאסטרטגיות חלופיות לא נמדדות זו מול זו רק ברווח הסופי שהשיגו אלא גם בסיכון שנטלו בדרך. אסטרטגיית "מכור במאי" משתמשת רק במחצית הסיכון של אסטרטגיית "שב ואל תזוז". ד. קל לראות שעבור תקופות מסויימות, לעתים תקופות ארוכות, אסטרטגית "מכור במאי" הניבה תשואה סופית גבוהה מאסטרטגיית "שב ואל תזוז". לדוגמה - 25 שנים שמסתיימות לפני 5 שנים. המשמעות היא שבתקופה הזו האסטרטגיה ההפוכה ("קנה במאי") הניבה תשואה שלילית! תשואה שלילית בשוק המניות לאורך כזו תקופה זה דבר יוצא דופן. ה. בחמש השנים האחרונות אסטרטגיית "מכור במאי" לא היתה מוצלחת בכלל. או שזה אומר שפג תוקפה והיא לא תהיה טובה בעתיד, או שזו רק סטייה זמנית ובהמשך נחזור לממוצע. מאחר שבחמש השנים האחרונות ה S&P נהנה ממגמה עולה רצופה ויפה וטבען של מגמות להסתיים אני תומך באפשרות השניה. מסקנה : מכור במאי היא אסטרטגיה טובה בעיני, ומתחברת לי לתגובה 630533 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אפילו אם תוסיף ל'מכור במאי' אחוז לשנה היא עדיין לא עדיפה על 'שב ואל תזוז'. ג. כשאתה עוסק במניות, הסיכון של לשבת בחוץ יכול להיות שקול ללשבת בפנים. מן הידועות הוא שאם אתה מוריד מהרווח את עשרת הימים הכי רווחיים בכל שנה, אתה די הורג את התשואה של תיק המניות שלך. בעצם התוצאות הנ"ל מראות משהו חזק יותר - שחישוב הסיכון שלך הוא שגוי על פניו. אתה 'חושב' שאתה מגדיל את הסיכון תיאורטית, אבל המידע האמפירי מראה שאתה טועה - יותר מסוכן לך לשבת בחוץ מלהיות בפנים. ד. אבל זה בדיוק הענין - כשאתה מתחיל להתפלפל על 'בתקופות מסוימות ככה, ובתקופות מסוימות אחרת', מה שאתה אומר זה שהאסטרטגיה שלך *לא עדיפה בצורה מובהקת*. ועכשיו כל אחד יכול לעשות לו צ'רי פיקינג' שיתאים לאסטרטגיה שלו, אבל זה כבר לא אומר שום דבר מבחינה סטטיסטית. (ושים לב כמה זה כבר רחוק מהטענות המוחלטות שהתחלת איתן). ה. בחמש השנים האחרונות אסטרטגיית "מכור במאי" לא היתה מוצלחת בכלל: אני לא מופתע, ובניגוד אליך אני דוקא חושב שפג תוקפה. אני יכול לראות לזה שתי סיבות טובות: 1. מראש היא היתה סטייה מהממוצע בעצמה, ועכשיו היא מתקנת. 2. (וזה טיעון יותר חזק לדעתי) - במחצית העשור האחרונה השתלטו אלגוריתמים ממוחשבים על המסחר במניות, וההשפעה שלהם רק מתעצמת כנראה. כתוצאה מהאלגוריתמים האלה, כל סטייה ברורה שמכה את השוק (והם יכולים לנתח סטיות הרבה יותר עדינות ומורכבות מהאסטרטגיה הזאת) מיד1 'נאכלת' על ידי מכונה אלגוריתמית שמנצלת אותה עד תום. מקורותיי (הספורדיים) טוענים שהמצב היום הרבה יותר נזיל אפילו מזה - כל אלגוריתם מופלא שיוצא לשוק, מאבד את היעילות שלו כעבור מספר חודשים עד שנה, בגלל שאלגוריתמים אחרים מזהים את הסטייה שהוא יוצר (או עולים גם הם על התופעה שהוא זיהה מראש) ומייד מתקנים אותה2. 1 זה יכול להיות תוך חודשים, ימים, או עשיריות שנייה. 2 או משהו כזה, אני לא מומחה לענין אז ייתכן ואני טועה בניסוח המושגים המדוייקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני אעשה את החשבון שמדגים את זה שכן היא כן, אבל בפעם אחרת. ג. יש לך כאן נקודת מוצא לא נכונה כאילו מדדי המניות לעולם מזגזגים כלפי מעלה. הניקיי היפני קצת הורס את ההנחה הזו. מי שקנה אותו ב 1989 והיה אז בן ארבעים יוצא היום לפנסיה בהפסד נומינלי. מעניין לבדוק מה עשתה אסטרטגיית "מכור במאי" על הניקיי בארבעים השנה האחרונות. ה. 1. אנחנו יכולים לעשות התערבות ולחזור לכאן עוד עשרים שנה (אי"ה) 2. ככל שאני יודע האלגו לא מתעניינים בתקופות זמן כל כך ארוכות. הזמן הארוך של הטקטיקה הוא לדעתי הסיבה שהיא המשיכה לעבוד גם כאשר כבר היתה די מפורסמת. מנהלי השקעות מקצועיים נמדדים על טווחים קצרים בהרבה. היא צריכה לעניין את המשקיע הפרטי שחוסך לפנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה.2. - אז מנהלי ההשקעות שלך אחרי חמש שנים גרועות היו צריכים כבר להיות מפוטרים, נראה לי שהם קצת יותר חכמים מזה. בנוסף, לצערי כרגע אין לי או לך יכולת לנהל את הפנסיות שלנו בגמישות הזאת, אז זה לא ממש רלבנטי לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהלי השקעות לא היו נוקטים בטקטיקה הזו בכלל, אפילו אם היא היתה מוכחת לשביעות רצונך. דווקא יש לך את היכולת להסיט את הפנסיה שלך מאפיק לאפיק. שים לב לאפיקים "מנייתי" ו"קצר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני תוהה אם הם יתמכו בהעברה כזו מידי חצי שנה. ואם יחתכו בדרך איזה עמלת מעבר או משהו. אגב, עוד לא הראינו בכלל שהאסטרטגיה הזאת (לא) עובדת גם בישראל :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. 1. לקרוא במבטא יפני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי בזה (כאן מכור במאי וקנה באוקטובר, לא בנובמבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. ספקולציה: או שאולי הרבה משקיעים פועלים לפיה ולכן גם אם הסיבות שגרמו לה להיות טובה עדיין תקפות, עודף הביקוש גורם לחוסר רווחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי שהאלגוריתם 'מתקן' את הסטייה, אולי נכון יותר לומר מחליק אותה או מאפס אותה. אולי באופן יותר ציורי - הסיכוי למצוא 'כסף על הרצפה' בשוקי המניות קטן מאוד מאז כניסתו של המסחר האלגוריתמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנומליה כזו (אם היא קיימת) פועלת על פרקי זמן מספיק גדולים שהסוחרים האוטומטיים לא מתוכנתים לפעול בהם. אבל אני מתייחס לסוחרים האנושיים: יכול להיות שיש עדיין קצת כסף שתלוי על ענפים נמוכים. אבל כשזה הופך לפולקלור ומגיע כבר לידיעתי, רוב הסיכויים שזה כבר לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להכות את השוק, פירושו לתת יותר מאשר הריבית שישלם הבנק, אז גם לא כוכבים יכולים לעשות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה יודע מה זה אומר להכות את השוק וזאת היתה תגובה משועשעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר. כך כולם יצאו מנצחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(במיוחד בשבילך שוטטתי והגעתי למספר מאמרים שנראה לי יכולים להוות קצה חוט בענין, גם בתור הפניות למאמרים נוספים) למה קרנות סובלות מביצועי-חסר ולמה לעזאזל אנשים בכל זאת משקיעים בהן? ועוד אחד ותיק ולבסוף מהמחבר של 'הילוך אקראי בוול סטריט', שמן הסתם יותר קריא מהמאמרים הנ"ל. אתה מוזמן לסכם את רשמיך לאחר הקריאה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני מקוה שאתפנה לזה בעתיד הלא נורא רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מערבב בין ספירות שונות. הרופא או יועץ ההשקעות הם ״אנשי הביצוע״ (מה עוד שהמרחק בין יועץ השקעות וכלכלה הוא גדול מאד - אם בכלל נחוץ קשר כזה - יחסית לקירבה ההדוקה בין רופא לרפואה), לעומת הכלכלן וקבלת החלטות בתחומי מדיניות כלכלית (וחברתית), ״השאלות הגדולות״ אליהן התייחס המאמר דלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אף אחד הרי לא טען שבמשרד האוצר אמורים לשבת אנשים שלמדו נגרות ולא אנשים שלמדו כלכלה. גם במשרד החינוך יושבים אנשים שלמדו חינוך, פסיכולוגיה, התפתחות הילד ושאר ירקות. זה לא הופך את ה'מדע' שהם עוסקים בו למדע מדויק. הרופא הוא 'איש ביצוע', אבל הוא מוציא לפועל בצורה די עקבית את המודלים התיאורטיים שפיתח מדע הרפואה לפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הרי נראה שעכשיו אתה מערבב פעם נוספת בין שני דברים. הוא לא טען שכלכלה היא מדע מדויק אלא שהיא מדע (ואפילו נתן דוגמאות לתועלת במחקר כלכלי על קבלת החלטות, לא על חיתוך עץ וטיפול נפשי בילד. הוא תיאר החלטות על מדיניות כלכלית חברתית שהתקבלו על סמך מחקרים כמו השפעת הארכת תשלומי דמי אבטלה על זמן האבטלה או ניסוי מבוקר בנושא ביטוח רפואי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שניסחת (בשמו) היא כל כך כללית ומעורפלת שקשה בכלל לדון בה באופן כמותי או לוגי. יתירה מזו, קשה אולי גם שלא להסכים עימה1, רק שזה לא מאד מעניין. 1 שזה אומר שקל להסכים אותה, לאחר צמצום השלילה הכפולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא, אבל ניחא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו פה פקפק בזה שכלכלה היא מדע, ומשתמשת במתודולוגיות מדעיות בכדי לנסות לבנות מודלים של המציאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב נראה כאילו אתה מפספס. בפתיל הגיבו בענייני כלכלה ותקפותה המדעית והמאמר המקושר היה ממש רלוונטי לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני ניסיתי לענות ספציפית למאמר ולהראות שלמרות שהוא מראה כמה ניסויים, האנלוגיות לרפואה שהוא משתמש בהן למשל לא רלבנטיות, ואולי אף מטעות. ועכשיו משקראתי שוב בעיון את הניסויים שהוא תיאר, הם אכן הרבה יותר דומים מתודולוגית לניסויים בסוציולוגיה, מלניסויים ברפואה (מלבד בענייני תזונה, שלזה כבר התייחסתי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |