 |
הדת היא ,נגדיר את זה כך- "מתודיקה הוליסטית",כלומר לא צריך להיות הבדל בין מוסרי אישי (שבפני עצמו הוא בעייתי,כי אם אני מחליט שטוב לגנוב אז זה הופך למוסרי?)
עבור החברה (שבפני עצמה היא בעייתית כי מי זאת החברה ? העיר? השכונה? המדינה? העולם?) לכן כמובן שהיא אבסולוטית.
שאתה אומר "ההקשר הפנימי שלי" אתה בעצם אומר "לפי מה שמרגיש לי נכון" -אז לגנוב זה רע,ומה עם לגנוב ממישהו שגנב ממך את אותו דבר בדיוק? למה שנער שנולד עני לא יגנוב מנער שנולד עשיר(הרי הצדק מחייב שיהיה להם את אותם תנאים,או לפחות "המוסר יצדיק" שהנער העני יקח קצת מהעשיר).
לא לגנוב אינו מעשה מוסרי-לגנוב זהו מעשה לא מוסרי
וכאן אתה מבין מה המשמעות של חברת לומדים דתית,הם מעמיקים בסוגיות מוסריות ,משפטיות,ציבוריות ואישיות ע"מ לדעת ובהמשך להנחות אנשים לעשות בחירות מוסרית במודע תוך הבנה של משמעות המעשה.
בנוסף חשוב לזכור דבר נוסף,בדת ישנה משמהות גדולה מאוד לחברה,למחויבות חברתית,אחריות חברתית, ואכפתיות הרבה יותר מהמקובל היום בחברות מערביות
כשאתה אומר "חיה ותן לחיות" זה מוסרי? זאת שחיתות ממדרגה ראשונה. אפטיות לזולת,אדישות,ללא חמלה-אם אתה יודע שהוא עושה דבר מסוכן אתה מחוייב להגיד לו.ואם הוא בצרה אתה מחוייב לעזור .
מושחת לא?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש