 |
ייתכן שטעיתי בעניין האצבעות. כי לו ידעתי שיקומו סניגורים ליודו נאצים הארורים, הייתי מציע לקצץ את האגרוף כולו. ואין הביטוי יודו נאצי נאמר לשם צבירת כבוד, אלא משום שנוכחתי לראות שישנם לא מעט אשר הם עצמם מזדהים בתור נאצים, לאמור, כן אני נאצי. ומבלי להתבייש. כי משכר אותם ניחוח העוצמה של "יהודה המתעוררת", לעומת הדימוי של היהודי הגלותי החלש וחסר האונים.
פעם קפצתי להציץ בפרופיל פייסבוק של יודו נאצי, כדי לראות איך זה נראה. והנה הוא נראה לגמרי רגיל. שתי אזניים, אף, שתי עיניים, משקפי שמש, זקן קטן. והוא מחייך. מי יכול היה לשער אילו מחשבות מפריש האיש הרגיל הזה כלפי האחים שלי הערבים.
אני תוהה לעצמי מה עובר בראשו של בחור צעיר בשעה שהוא מתגנב בשעת ליל להטיל בלוק על שמשת רכב של אדם שהוא כלל איננו מכיר מלבד שהוא זיהה בו להיות רכב של ערבי. איזה ניצוץ עובר בעיניו כשהוא שופך בנזין על מסגד. האם הוא חושב שבכך הוא פורץ דרך? האם הוא מחשיב את הדבר למעשה חלוצי? האם כמו יגאל עמיר הוא מרגיש שהוא מקבל לכך אישור, שהוא שליח למען האומה?
יש להדגיש ולומר שאינני מבקש לקצוץ את אגרופיהם של היודו נאצים מתוך שהם מוציאים שם רע לכל ערך אשר בשמו הם מבקשים לפעול, לערך ההתיישבותי, החלוצי, הציוני, היהודי וכל מה שאפשר לעלות על הדעת, וגם לא מכיוון שהם גורמים נזק הסברתי עצום למדינת ישראל לשנים רבות בכל מקום שהוא. לא מן הסיבות הללו. אלא מכיוון שאני סולד מבריונים שמתנכלים לחלש או לאחר, רק מכיוון שהוא אחר.
ובכן, אני אומר, לקצוץ את האגרוף המונף של היודו נאצים בלי היסוס וללא כל חשש. מבחינה אליגורית כמובן. ולא צריך להיבהל מיודו נאצים. כאשר קצת מגרדים מלמעלה מגלים שמדובר באנשים עלובים מאד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש