בתשובה להפונז, 13/10/13 11:17
חומר אפל, אנרגיה אפלה. 623610
בפודקאסט הנ"ל חוסר האחידות של הפרוטון הוצג כהוכחה לקיום הקווארקים (קיום אמיתי, לא פילוסופי/מתימטי) ולכך התייחסתי.

בנוגע לאלגנטיות של המודל, אילמלא הקסומים, המוזרים, והאילוץ בכוח שגדל עם המרחק - סביר מאוד שהייתי מסכים איתך‏1.

___
1. וכמובן שאני לא חולק על העובדה שזה המודל הכי טוב שיש לנו לתיאור מתימטי של חלקיקים. אבל כמו ששאלתי בתחילת הפתיל - האם הקווארקים באמת קיימים, או שרק משל הם?
חומר אפל, אנרגיה אפלה. 623611
1 דיון 2867 כולו עוסק בשאלה האם חלקיקים יסודיים ככלל 'קיימים' או שהם פשוט הייצוג המתימטי שלהם - מה שאתה יכול לקרוא לו 'משל' כנראה. אבל בסקופ של הדיון הזה הקווארקים אינם ייחודיים מול האלקטרון, הפוטון, וכל חלקיק אחר.
אז אם השאלה הכללית מעניינת אותך - הדיון ההוא זה מקום טוב להתחיל, וחבל לפתח כאן את הנושא מחדש. אם דווקא הקווארקים מטרידים אותך כיוצאי דופן, אולי כדאי שתפרט יותר למה, ולמה קווארק נראה לך פחות קיים מאלקטרון.
חומר אפל, אנרגיה אפלה. 623614
טעות שלי. את תגובה 623567 התכוונתי לקשר לתגובה 542971. התהיה העיקרית שלי הייתה זהה לשלך והיא בנוגע למכפלות השלמות של מטעני הקווארקים והאלקטרון.
חומר אפל, אנרגיה אפלה. 623615
ובנוגע להבדל בין קווארקים לאלקטרון - את האלקטרון אפשר לבודד.
חומר אפל, אנרגיה אפלה. 623624
אז מה אם אפשר 'לבודד' אותו - ומה זה בכלל אומר מבחינתך כמודד/צופה?
שאי אפשר 'לראות' אותו ישירות, לבדו? הרי גם אלקטרון אתה אף פעם לא רואה. אתה רואה תגובה שלו עם משהו אחר - חומר פלואורסנטי למשל - ומסיק ממנה על ההתנהגות שלו. אתה 'רואה' כל מיני מזונים וחבריהם שמתקיימים לזיליונית שנייה רק בגלל שהם מגיבים עם תא-הבועות‏1 שלך, בתגובה שמתאימה למודל שלך, ולכן אתה יודע שהם היו שם. אז הקווארק שלך 'מגיב' בזה שהוא נצמד לקווארק אחר (שלעיתים נוצר אף הוא בהתנגשות), ושניהם מתנהגים לפי המודל שלך, ולכן אתה יודע שהם שם - ושהם הם.

יתירה מזו, אם הצפייה בחלקיק 'בודד' היא מבחינתך ההוכחה היחידה לקיומו, לא צריך להרחיק עד לקווארקים בשביל לפקפק: כבר באלקטרודינמיקה קוונטית - אלקטרונים ופוטונים חביבים ותו לא - מעמודי התווך של המודל הם חלקיקים וירטואליים, שמעצם הגדרתם אתה לא יכול למדוד או לצפות בהם‏2.
על פי אותה תורה המצב בעצם הרבה יותר מסובך אפילו עבור האלקטרון החביב שלך - אתה בעצם אף פעם לא 'רואה' או מודד אלקטרון 'עירום' לבדו: התכונות של האלקטרון שאתה מודד - מסה, למשל - הן הסכום האינסופי‏3 שלו ושל זיליוני החלקיקים הוירטואליים שנוצרים ומתכלים סביבו כל הזמן, ואין לך בעצם כל יכולת לומר משהו על אלקטרון 'כשלעצמו'.
כמו שאף איש איננו אי, אף אלקטרון לא נותר לעולם בגפו לבד בחושך, וחבורת ליצנים רעשנית ותזזיתית רוחשת סביבו ומלווה אותו לכל מקום אשר ילך.

לסיכום, במספר רמות שונות אתה כבר היום לא באמת חוזה בחלקיקים יסודיים, אלא רק מבין שהם שם על פי האינטראקציה שלהם עם הסביבה והתאמה למודלים - הדי מסובכים לפרקים - שפיתחת. אז הקווארק המצטמד לאנטיאו לא נראה לי כל כך חריג כאן.

1 וצאצאיו המודרניים יותר.
2 כמדומני, יש מצב שבתנאים מסוימים הם הופכים מוירטואליים לממשיים, אז אם יש כאן מומחה שיבין שאני מקשקש, אשמח להערותיו.
3 שמתכנס למספר סופי, אחרי מאמצים גדולים של הפיזיקאים, ולעת עתה זה בערך גבול הידע שלי בנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים