|
||||
|
||||
זו בדיוק הטענה שאתה מתנגד לה: שהוא אולי רצה מלחמה. תכליתית לגמרי. בכל מקרה, להפוך את זה ל'לא הייתה לו ברירה', זה כבר חתיכת פליק-פלאק אינטלקטואלי. עכשיו: - הוא *סירב* למשא ומתן ישיר; - הוא 'לא היה מעוניין בסחבת', כי חשב שלא ייצא ממנה כלום - ולפיכך, הוא יצא למלחמה. כלומר, סאדאת *העריך* שהוא לא יקבל את סיני במו"מ (נניח), ולכן החליט לצאת למלחמה. אז קודם כל זו חתיכת ברירה. שנית, קודם האשמת את גולדה בכך שלא עשתה הכל ולא הייתה מוכנה (החל מתאריך דמיוני שבו אולי היה אפשר להשפיע על סאדאת אם בכלל הוא היה מוכן לזה) לויתורים. אבל זו תמונת מראה: אותו אתה לא מגנה ולא מותיר לו ברירה על החלטה לצאת למלחמה *בלי למצות אמצעים מדיניים שברשותו*, ואותה אתה מגנה על כך שבגלל ש*לא מצתה את האמצעים המדיניים שלרשותה החלה מלחמה*. ובעוד יותר תמצות: שני הצדדים לא מיצו את האמצעים המדיניים שברשותם, לפיכך המותקף אשם אבל לתוקפן לא הייתה ברירה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבפסקה האחרונה הגדרת לא רע את תסמונת האישה המוכה1. 1 או איך שקוראים לזה. |
|
||||
|
||||
צריך דמיון מפותח מאוד כדי להגדיר את המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון כאישה מוכה. חלק גדול מאוד מהבעיה שלנו היא שהישראלים אוהבים לראות את עצמם כקורבנות ולהתעלם מכך שהם שולטים כבר חצי מאה ביד קשה על עם אחר. |
|
||||
|
||||
אל תאשקש. אנחנו מדברים על מלחמה מסוימת מאד, על מה שקרה לפניה, וההגדרה היתה במושגי תוקף ומותקף. זה טווח הזמן כרגע, על זה מדובר פה, ובמונחים האלו התסמונת הזאת נשמעת סבירה מאד. מצבה של המדינה כעבור 40 שנה, ומה שעשתה מאז - שגם הוא נתון לוויכוח - לא רלבנטי. |
|
||||
|
||||
לגבי אותה מלחמה, האשמה באי מניעתה בהחלט מוטלת על ישראל (בלי להמעיט באשמת תוקפנותו של סאדאת) מכיוון שגולדה סירבה לאורך כל התקופה שלפניה לכל פשרה שהיא (והדברים מתועדים בלא מעט ספרים) ולכן הניסיון להציג אותה כרודפת הסדר המסורבת ע״י סאדאת חוטא לאמת ההיסטורית. אם ממשלת ישראל הופתעה או לא, אין ספק שהיא עשתה כל שביכולתה למנוע את המלחמה במישור המדיני (להבדיל ממשלת אשכול לפני ששת הימים). |
|
||||
|
||||
אתה מחזיר את הפתיל הזה שבוע אחורה, הטיעונים האלה כבר נענו ונטחנו יפה יפה ואני לא רואה סיבה להתחיל שידור חוזר כה מהר. את המשפט האחרון לא הבנתי, משתמע ממנו שדווקא אתה מרוצה מפעילותה המדינית של ישראל למניעת המלחמה ההיא (ובכך סותר את עצמך מתחילת התגובה). |
|
||||
|
||||
זה בגלל ששכחתי את המילה לא לפני עשתה. |
|
||||
|
||||
ואם כבר, הטיעון שלך עח הדמיון המפותח רק מגדיל את האירוניה בניסוח של טווידלדי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |