|
כדי שזו תהיה דיסטופיה טוטליטרית, לא צריך לצלם כל פיסת שטח. להיפך. צריך לדאוג לאי ודאות ואי-בולטות של אמצעי המעקב.
סרטים דיסטופיים אינם מיצגים נאמנה חברות דיסטופיות ו/או טוטליטריות. הסיבה לכך היא שסרט קולנוע, מעצם טבעו, משתמש באלמנטים חזותיים מידי (מראה המצלמות המאיימות ונוכחות המשטר בכל מקום ורגע).
במציאות הדיסטופית שאנחנו רוקמים סביב עצמנו, הבעיה לא תהיה שנראה מצלמות בכל פינה ושכל שוטר לבטח יצלם אותנו. הדיסטופיה נובעת מהאפקט הפסיכולוגי (וההתנהגותי) של אי הידיעה לגבי מתי אתה מצולם ומתי לא. רק כך יכול המשטר למצוא את הפתרון לבעיה הטכנית של להיות בכל מקום. משטר טוטליטרי טוב/אפקטיבי צריך לדעת איך להכנס לאזרחיו אל תוך הראש ואל ״מתחת לעור״.
בקיצור: החשש מהגירסה הקולנועית האפרורית ל-1984 זה כל כך המאה ה-20. המאה ה-21 שאתם בונים לילדים שלכם, היא פנאופטיקון מקסים, מואר וטכנופילי.
|
|