|
גם אני חושב שהניתוח הזה נכון, אבל אין לו שום קשר לגזענות. יש לדעתי אסימטריה ברורה בין המדינה שכבר כמעט שקלה הצטרפות לאיחוד האירופי עד שפתאום החלו אזרחיה להתפוצץ בדרך למועדון הסטנד-אפ או באוטובוס שנוסע לחוג מודעות עצמית, לבין חבורת הפליטים ששמונים אחוז מהם מובטלים וכמעט חסרי כל, שאין להם יותר מה להפסיד, ושמעדיפים בשלב הזה לגמור את החיים בהתאבדות נוסח שמשון הגיבור ולא כחלק מהסטטיסטיקה בדו''ח בצלם.
אני גם חושב שהאסימטריה הזאת לא תימשך לנצח, כי מה שלא יהיה, הפערים בין הצדדים הולכים ומצטמצמים. בתסריט האופטימי, ייכפה בכוח הסכם כלשהו על שני הצדדים, יגרום גם לפליטים להפוך לאזרחים במדינה משלהם ולהתחיל לייצר נכסים שלא בקלות מוותרים עליהם, וכשגם להם יהיה מה להפסיד מהסכסוך עם השכנים, ידאג מאזן האימה לכך שכולם יתעסקו בענייניהם ולא ילבו ביוזמתם את הסכסוך. בתסריט הפסימי יישארו במדינה המערבית בעוד מספר שנים רק אלה שלא עזבו בזמן וכל מיני קנאים דתיים, המדינה תפסיק די מהר להתחזות למדינה מערבית, הצבא שלה יתפרק כמו שאר מוסדותיה הממלכתיים, ובין הים לירדן יחיו להם שני שבטים חסרי מזל ועניין ציבורי שימשיכו להילחם זה בזה עד שהדמוגרפיה תכריע מי מהם יישאר.
|
|