 |
עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שהסעיף שבו השתמשו בעתירה) מיועד למקרים של ילדים יתומים שהחלופה לאימוץ אצלם הוא שליחתם למוסד ולא לילדים שלהם יש הורה מתפקד. עמדה זו הייתה מבוססת על הפרשנות המשפטית הקיימת וכן, ככל הנראה (לא זוכר בדיוק), על "כוונת המחוקק" כפי שבאה לידי ביטוי בדיונים על חקיקת החוק. אולם היא אינה מפורשת בחוק. אם רצה המחוקק לסתום את הפרצה הזו, הוא היה יכול לתקן את החוק.
בפועל התגובה הייתה שכעבור כמה שנים הנחה היועץ המשפטי לממשלה לפרש פירוש יצירתי את החוק: אחד החריגים הקבועים (אם לא מדובר על מקרה של "איש ואשתו") הוא "אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן". היועץ המשפטי הנחה את רשויות הרווחה להניח ש"בן זוג" יכול להיות במקרה הזה גם זוג חד־מיני. מקריאה של הפסיקה לא ראיתי שהפרשנות הזו מבוססת עליה.
וכמובן ההסתייגות הרגילה: אלע"ד, ולא מכיר היטב את פרטי המקרה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש