בתשובה ליו, 22/03/02 14:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא תמיד המיתוסים רחוקים מהמציאות. אם קראת פעם את הספר האוטוביוגרפי Love is a many splendoured things היית יודע שהמחברת תיארה את תגובתה כשראתה את האיש שבו התאהבה כ"בעיטה בבטן" - זה בדיוק גם מה שאני הרגשתי כשראיתי את האיש שבו התאהבתי ממבט ראשון. אבל אני לא חושבת שזה קורה יותר מפעם אחת בחיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע את חושבת שהדבר אינו מתרחש יותר מפעם בחיים? האם משום שלכל אדם יש רק בן זוג תואם אחד? ואולי בכל זאת מדובר בתמהיל של השפעות אינטלקטואליות והורמונליות, ואז ככל שהדבר אינו שכיח, הצירוף עשוי להתרחש שוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא אמרתי שהאדם שבו מתאהבים ממבט ראשון הוא האדם שמתאים לך לחיות אתו. אצלי זה לא קרה - להיפך. לכן ייתכן מאוד שזו תגובה כימית - לפחות אני לא יודעת להסביר אותה, ואין לזה שום קשר לתגובה אינטלקטואלית. שוב - להיפך, תגובה אינטלקטואלית זקוקה לזמן כדי להתהוות, וכמוה גם תגובה רגשית עמוקה יותר. ההתאהבות ממבט ראשון אינה מבטיחה דבר, למעשה, (לפחות מניסיוני), היא פשוט קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היתה: מדוע את חושבת שזה יכול להתרחש רק פעם אחת בחיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבה היא רגש ''אינטלקטואלי'' ביותר. זה בהחלט לא רק ענייו ''כימי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש בקצרה, ואם תרצי ארחיב אח"כ. יש להבדיל בין רגש emotion לתחושה feeling. אהבה כוללת בתוכה אלמנטים "אינטלקטואלים" כמו שקראת להם, כמו התיחסות קוגנטיבית לאובייקט, שיפוט, התכוונות רצונית ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כול, כשדיברתי על ''אהבה ממבט ראשון'' התכוונתי (לי זה היה מובן מאליו, אבל כנראה לא מובן מספיק) למה שמכונה ''התאהבות''. אני לא חושבת שאהבה - שכוללת, כמובן, גם יסודות קוגניטיביים - יכולה להתהוות בשלמות ממבט ראשון, כי בדרך כלל זה תהליך של הכרות. קשר מתמיד יכול להתבסס על אהבה מסוג זה, אבל רק לעתים רחוקות על ''התאהבות''. אם להתייחס לאהבתה של מיכל לדוד, היא בוודאי היתה מהסוג של התאהבות, וקיים ספק כמה זמן היא היתה מחזיקה מעמד אילו נשארו לחיות ביחד לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארחיב ואומר שקיימת דעה שנישואים מתוך אהבה טהורה שאינם מתחשבים בשיקולים כלכליים, קוגנטיביים וכדומה, סופם שהם בטלים ע"י אותם גורמים והאהבה הופכת לשנאה. משיכה בין ניגודים היא אפשרית כל עוד הניגודים אינם צורמים מדי. ושאלה בנוגע לאירים: האם הפייטן באירלנד היה שווה-ערך לסופר במקרא ולמזכיר בימינו? לכן הוא נחשב לנעלה מהחרזן(אני לא מבין מה נחות בו. הוא סיפק את הסחורה שדרשו ממנו). בנוגע לתנ"ך, אומנם הוא נערך לא פעם ולא פעמיים אבל גרייבס טועה בנקודה אחת. אילו ספר דברי הימים למלכי ישראל או יהודה היה זמין באותה תקופה בה נערך התנ"ך סופית הם היו כוללים אותו בתנ"ך וזורקים את שיר-השירים משם(ואז גרייבס היה טוען כמובן את הטענה ההיא בנוגע לשיר-השירים). הטענה שלו הייתה שהם ניפו מהתנ"ך דברים בעלי נופך מיתי. מה שאני מצאתי בספרו "מיתוסים עבריים" לא הוכיח הרבה את טענתו; יותר מכך, האיש הזה כלל לא הבין את משמעותו של הפרק על חם ונוח(יצוין שנוח לא קילל את חם כמו שכתב גרייבס אלא את כנען. אילו טרח הנ"ל לקרוא את זה, היה מבין על מה מדובר). אחד הקטעים הפאגאניים ביותר בתנ"ך הוא דווקא מיקומה של ירושליים. איפה בדיוק בנו עובדי האלילים הקדומים את מזבחיהם? על ההרים. איפה בנו העברים את בית המקדש לה'? על הר ירושליים! אילו התכוונו בוני בית המקדש להימנע ממשמעויות פגניות, הם היו בונים אותו על מישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן בהחלט שבית המקדש בהר הבית נבנה במקום שבו כבר היה לפני כן מקדש כנעני או יבוסי כלשהוא , זה אפילו הגיוני שכן מקומות קדושים נשארים כך לאורך זמן, וכובשים שונים מעדיפים לבנות את מקומות הקודש שלהם דווקא במקומות שבהם היו מקומות הקודש של הנכבשים . סביר להניח שזה מה שעשו דוד ושלמה . אבל זהו כמובן דבר שלעולם לא נוכל לדעת אותו שכן בטווח הנראה לעין יהיה בלתי אפשרי לחפור בהר הבית כדי לברר זאת . עוד על בית המקדש בית המקדש הוירטואלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להשוות מעמד חברתי בין חברות השונות זו מזו בעיקרן. לסופר המקראי היה אולי מעמד דומה למזכיר בימינו, אבל אני בטוחה שתפקידיהם לגמרי לא דומים. תפקיד הסופר היה קודם כל לשים את דברי אדוניו "על הספר", ואת זה עשה נריה לדברי ירמיהו. ברור שתפקידו של מזכיר בימינו הרבה יותר מורחב מזה, בגלל עצם השוני בין חברת תקופת המקרא לתקופתנו. אשר לפייטן - אין לו שום קשר לא לזה ולא לזה. תפקידו היה לחבר דברי פיוט, מקוריים בדרך כלל; ההבדל בינו לבין החרזן הוא שהחרזן התבסס בעיקר על הצורה החיצונית של דבריו ("חרוזים") בעוד שאצל הפייטן ה"אמיתי" התוכן היה חשוב לפחות כמו, אם לא יותר מהצורה. דבריו היו משמעותיים ביותר, והיה בהם כוח מיסטי שהיה מסוגל, לדעת המאמינים, אפילו לשנות את המציאות. אשר למה שהיו כוללים בתנך בתקופת איסופו ועריכתו - אני לא חושבת שיש אפשרות לדעת בדיוק. כמו תקופת כתיבתו (כאלף שנה לפי ההערכה), כך גם תקופת עריכתו נמשכה שנים רבות ולא נעשתה בבת אחת ובעת אחת. לכן גם לא יכלה להיות קביעה אחת מוגדרת למה שנכלל ומה שלא נכלל בסופו של דבר. יש בתנך קטעים מיתיים רבים מלבד שיר השירים ומקום המקדש. מה דעתך, למשל, על הסיפור של בני האלוהים שהתאהבו בבנות האדם והולידו מהן את הנפילים? או על הביטוי באיוב, "משתו יגורו אלים"? או הפסוק "ויבאו בני האלוהים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם"? ומה משמעות הפסוק בתהלים "אלהים אתם ובני עליון כלכם"? למעשה, כל ההתייחסות לאלוהים בתנך היא מיתית, ובמידה רבה אפילו פגאנית, ולא הרבה פחות ממנה ההתייחסות בתלמוד, אם תדע לקרוא נכון את הדברים, וספר תהלים עצמו מלא התייחסות כזאת. עצם הכינוי לאלוהים "יושב ערבות" כלומר השוכן בעננים והמוריד את הגשם, מקביל לחלוטין לתיאורו של בעל בשירת אוגרית. מי שרוצה להוציא את התכנים המיתיים מהתנך היה צריך לבטל את התנך כולו! מטרת הסיפור ("אייטיאולוגיה") על כנען ונוח בשיכרותו היא להפגין את טמאותו של כנען, שלפי הסיפור נולד מחם (אבי המצרים והאפריקנים), ולא משם, שנחשב לגזע טהור והוליד, כמובן, את בני ישראל הכשרים... בעוד שמבחינה גזעית בטוח כמעט לחלוטין שהכנענים היו שמיים לא פחות מבני ישראל. זוהי דוגמא טובה למיתוס מסוג שונה - אגדה בעלת מטרה מסויימת לעתיד (כלומר, ההווה של המספר), ואינה קשורה עם מיתוס הטבע. בדומה לכך, סיפור המאבק של יעקב עם המלאך, המסביר - נוסף לשאר - את אי-אכילת גיד הנשה על ידי היהודים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |