|
||||
|
||||
אני מסכים עם פסקתך השניה עד שהגעת למסקנות : "לפיכך, אסור להוציא את הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים מן הקונטקסט הישראלי-ערבי שלו: יש תמיד לזכור, שבאו"ם יש כמה וכמה מדינות ערביות, וישראל אחת." ישראל אחת, אמריקה אחת, בריטניה אחת וכו'... הצגת התמונה של "כל העולם נגדנו" היא רחוקה מלהיות מדויקת. אין מנוס מלהוציא את הדיון מהקונטקסט הפרובנציאלי, אותו אתה מציע, משום שלעולם הגדול יש השפעה מכרעת על מה שקורה כאן, בין אם אתה רוצה ובין אם לא. אתה יכול להתעלם מכך אם תרצה אך הדבר רק ישחק לידי הצד השני. כאשר יש שני עמים אוחזין בטלית, אחד אומר כולה שלי והשני אומר חציה שלי, עדיף לאחד מהם לותר על החצי שהוא איננו מרגיש עליו בעלות (וספציפית :אין לו עליו בעלות בפועל בשל מיעוט מספרי). גם אם התסריט האפשרי הוא שהשני ימשיך לטעון ש"כולה שלי" הצד ה"מותר" יראה עצמו צודק לחלוטין ולא יהיה ניתן לכופף אותו יותר ולו סנטימטר אחד. התסריט במקרה הריאלי המדובר הוא שהשני יאבד את הלגיטימיות לטענת ה"כולה שלי" וזאת תאבד ממשמעותה. אני מתנצל (באמת! ולא בציניות) אבל אני מתקשה להגיב על הפסקה השלישית. יש שם כל כך הרבה קפיצות לוגיות, הנחות יסוד לא מבוססות ותסריטים מופרכים שאני לא יודע מאיפה להתחיל. באותו אופן יכולת לכתוב פיסקה המתארת את קץ התרבות, את התחלתה של מלחמת עולם שלישית בין סין לארה"ב או את אחרית הימים המתוארת בברית החדשה. "כמובן, שזיקתי האישית למדינת ישראל אינה נובעת ממניעים דתיים, אלא ממניעים קיומיים, משפחתיים, ותרבותיים. כאן חייתי רוב חיי, כאן חברי, הורי, משפחתי. כאן מדברים את שפתי, כאן יש תרבות שהיא מוכרת לי (אם כי תמיד יש מקום לשיפור). כאן יש דמוקרטיה ליברלית בהרבה מובנים, ואני יכול להשפיע על מנת לשפר את מה שחסר. כאן אני רואה את המשך חיי, כאדם חופשי ואולי מאושר. אך אינני יכול להתעלם מן המטענים האחרים שיש בעולם..." לא אמרתי להתעלם. אני מצדד דווקא בבניה על הזיקה אשר דיברת עליה אתה בעצמך : המניעים הקיומיים, המשפחתיים והתרבותיים. עלינו להתרחק מזיקות דתיות על ארצינו לשם *ביסוס* האחיזה דווקא. המוסלמי יוכל לצעוק עד השמים שאין לנו זיקה דתית על ארץ זאת, אבל רק כאשר נשכנע את עצמנו שזיקתנו לארץ זאת לא נובעת מדת ואפילו לא מהסטוריה בת 2000 שנה נוכל לאמר לאותו מוסלמי ולעולם את האמת הפשוטה שלנו : אנחנו כאן, זוהי מדינת היהודים *עכשיו* כבר יותר מ-50 שנה ואין לנו כל כונה וסיבה לותר על מדינתנו ו/או לזוז מכאן. זיקתנו היא המציאות של המדינה אשר בנינו כאן ועל המשך קיום מדינתנו אנו נלחם. מוסלמי שמאמין שאין לך זיקה על ארץ ישראל, לא מעניין אותו גם ככה מה אתה חושב שהיא זיקתך הדתית על ארץ ישראל. אני מעוניין ביהודים שמרגישים שזוהי ארצם נקודה, גם אם יוכח מחר, במחקר מדעי מפתיע, שאת התנ"ך כתב ליצן החצר של מלך נוצרי במאה-14 כמעשה קונדסות היסטורי. אנחנו והעולם העשיר, נקבל על עצמנו פחות ופחות את הזיקות הדתיות כסיבות בעלות משקל אמיתי. ציונות שתולה את צידוקה בהסטוריה של 2000 שנה ומסרבת לעבור תהליך אבולוציוני ביחד עם העם שהגה אותה, תעבור תהליך של ניתוק מאותו העם. אתה בעצמך אמרת שאותן זיקות דתיות לא מדברות אליך, אז בשביל מה אתה זקוק להן ? רק לשם פרופוגנדה ? לא עדיף לך להאחז בזיקות בהן אתה כן מאמין ולהסתמך עליהן ? הפרופוגנדה שלך תהיה אז יותר משכנעת, ביחוד אם אתה תאמין בה... כמו שאמרת : "אם יש לצד אחד יתרון מוחץ על יריבו, וטענות ברורות וחד-מימדיות לגבי צדק, הם ימהרו לתמוך בו" מה בכלל המשקל של ממצאים ארכיאולוגים בפוליטיקה הבינלאומית ANYWAY ? כיצד יכולים פלסטינאים למחוק את ההסטוריה גם מספרים בספריותנו ובספריות של העולם המערבי ? האם לא יותר קל להם להפיץ טשטושי הסטוריה דווקא עכשיו, כאשר העולם מקשיב להם ורואה בהם קורבן ? (שמתי לב שהאייל הממוצע לא אוהב עודף מלל לא מסוכם כהלכה ולכן אני מתנצל על אורך ההודעה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |