 |
האחד במאי (May Day) מצוין בשל מאורע שהתרחש, למעשה, בשלישי במאי, 1886, בעיר שיקגו, שבארה"ב, כאשר המשטרה המקומית ירתה לתוך קהל פועלים שובתים, הרגה אחד, פצעה קשות חמישה או שישה, ופצעה קל עוד מספר לא-ידוע אחר.
המאבק היה על כינון יום עבודה של שמונה שעות, בניגוד למנהג המקובל עד אז של מעבידים המכריחים את עובדיהם לעבוד 10, 12 ולעתים אף 14 שעות מדי יום ביומו.
המאבק, השביתה, וההפגנות ההמוניות שלאחריהם אורגנו בעיקר בידי התנועה האנרכיסטית, בשיתוף פעולה הדוק עם איגודי העובדים המקומיים.
לאחר המאורע הנ"ל התרחש מפגש המוני במקום שנקרא "היימרקט סקוור". לאחר הנאומים והתפרקות המפגש, נותרו במקום כ-200 איש, אשר 180 שוטרים חמושים התחילו לפזר בכוח.
פצצה שנזרקה מצד גורם עלום הרגה 7 שוטרים (אחד במקום, ושישה לאחר מכן), מה שגרם לירי מסיבי של השוטרים לעבר הקהל, ולמוות של מספר לא ידוע של אנשים.
משם התדרדר המצב, וכמות גדולה מאוד של אנרכיסטים וסוציאליסטים נעצרו ללא סיבה, או הוטרדו בידי המשטרה.
ארבעה אנרכיסטים נתלו ב-11 בנובמבר 1887 באשמת השלכת הפצצה אל כוחות המשטרה, בעוד מאות אלפים אחרים מפגינים נגד האשמתם, ומשתתפים בהלוויתם של "המרטירים מהיימרקט".
ב-26 ביוני, 1893, חנן מושל אילינוי, ג'ון פיטר אלטגד, את כל הנאשמים (שמונה, בסך הכל) משום שהיו חפים מפשע, ומשום שהמדינה "לא גילתה מי השליך את הפצצה שהרגה את השוטרים, והעדויות לא מצביעות על קשר בין הנאשמים והאדם שהשליך את הפצצה."
המאבק הצליח, כמובן, וכיום זוכים העובדים להגנה מצד המדינה בנוגע למספר שעות העבודה היומיות המותרות ביממה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש