|
אני ממש לא בטוח שנאצר ואסאד בצעו משאל עם בין הפלסטינאים בשטחים לפני 1967. אבל עזוב את זה לרגע. בואו נחשוב רגע על דוגמא היסטורית המוכרת לכולנו. גרמניה הנאצית היתה, ללא ספק, תוקפנית. מ- 1939 עד 1945 עשו תשובי גרמניה מעשים שלא ייעשו. כתגובה, נלחמו בהן ארה"ב, אנגליה, רוסיה וצרפת מלחמת מגן, ונצחו אותה. לאחר הניצחון חולקה גרמניה לארבה אזורי ממשל צבאי שבהן שלטו בנות הברית. עד כאן היסטוריה. מכאן - תיאור דמיוני שמי שירצה ימצא את הדמיון בינו לתיאור אחר, קרוב יותר: כיבוש גרמניה ע"י בנות הברית נמשך 19 שנים. בשנים אלו הוחזקו הגרמנים כולם בממשל צבאי, ללא זכויות אזרחיות, ללא יכולת לקבוע כל מדיניות, ובעוני נורא לעומת המדינות שסביבם. צרפת העבירה לשטחי גרמניה 200,000 צרפתים, אשר הקימו עיירות צרפתיות המיועדות לצרפתים בלבד, וסיפחה דונמים של אדמות שהיו שייכות לגרמנים בתקופות שונות. כוחות צבא צרפתים, אמריקנים ובריטים פטרלו ברחובות המבורג, מינכן ושטוטגרט. ב- 1964, 19 שנים אחרי ניצחון בנות הברית, החלו קבוצות גדולות של גרמנים צעירים לזרוק אבנים על חיילים אמריקניים בסמטאות מחנה הפליטים הגדול שהוקם ליד דרזדן. בפרייבורג היו תהלוכות אזרחיות שפוזרו בירי כדורי גומי. "אנחנו לא מבינים," השתומם א. קורן הצרפתי, "הרי מדובר באותם גרמנים שלפני 19 שנה תקפו אותנו בחמת זעם. הם רצו ופעלו לסילוקנו מאירופה. מגיע להם."
וחזרה למציאות: התסריט שהצגתי אינו שונה במאום מהמצב בשטחים ב- 19 השנה שבין 1967 ל- 1988. וגם הדמגוגיים שבמבקרי יתקשו לטעון שהערבים שתקפו אותנו ב- 1967 גרועים מגרמניה הנאצית. לפיכך אינני מקבל את טיעונו של מר קורן, הטוען (לפי הבנתי) שפיזור הפגנות למען זכויות אזרח בירי הוא לגיטימי אם המפגינים שייכים לעם אשר תקף אותנו 20 שנה קודם לכן.
|
|