|
||||
|
||||
כשמציבים בפניך את הברירה לעזוב1 או להמיר את דתך, אני לא משוכנעת עד כמה הבחירה בהמרת דתך היא "מרצונך". היפותאטית, נניח, ולא היינו מדברים על יהודים: לו בפני הפלסטינים ב-48' היתה עומדת ברירה - לעזוב או להתגייר. האם, לתפיסתך, המתגיירים היו עושים זאת "מרצונם"? 1 במיוחד אם ניקח בחשבון את תנאי הדרך המסוכנים למדי אז, את העדר השפה במקום החדש וכיו"ב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |