|
ומה מייחד אותן משאר ההבנות1 שנולדו במו"מים כאלה לאורך 20 השנה האחרונות, חלקם רשמיים הרבה יותר?
1 נראה לי שיש כאן שימוש מטעה במיוחד בשפה, כאילו כשאנחנו קוראים לזה "הבנות" יש בזה משהו יותר מיוחד, הדדי, מוסכם, סגור, מאשר 'טיוטת ז'נבה', שהיא לא יותר - בעצם אף פחות - מבושלת או מוסכמת מ'מתווה קלינטון' או 'מתווה אוסלו' או ' טיוטת אולמרט' או 'מפת הדרכים'. זאת סתם עוד טיוטה, שגובשה בצוות לא רשמי במיוחד, שלא לומר חסר כל סמכויות בפועל, ואין בה שום דבר יותר תקף מכל שאר הטיוטות. ואם מישהו זקוק לדוגמה, אני מפנה אותו ל'הבנות ביילין אבו-מאזן', מעשור קודם, שנוסחו באופן דומה, ומצאו את מקומם בפח האשפה2 של ההיסטוריה. 2 ומי שיקרא אותן, יבין שהיום אבו-מאזן לא יחתום אפילו על חצי מהן3, מאז הוא כבר קיבל הצעות טובות פי עשר ודחה אותן. עד כאן ל'הבנות' ולכוונות של מי שחתום עליהן. 3 ביילין אולי יחתום, אבל ביילין, גדול הלא-לומדים דבר מההיסטוריה, אפילו על משכנתא לא הייתי נותן לו לחתום עבורי. בתנאים שהוא היה משיג לי, אני בטוח שהייתי מוצא את עצמי מרושש ומפונה מביתי כעבור שנים ספורות.
|
|