|
||||
|
||||
אבל, אני חושבת שבאמת החינוך שלנו לוקה באנכרוניזם, בכל הקשור לבעלי חיים. כלומר, חשוב לדעת שלצאצא הגמל קוראים בכר, ולנקבת הגמל - נאקה. זו עברית נכונה. אבל למה באמת שירי הילדים עתירי "עגלה עם סוסה" ו"בערוגת הגינה" ויתר חקלאות, בעוד רוב רובם של ילדי ישראל, גם אלה החיים במה-שהיה-פעם-מושבים רחוקים למדי מזה, וזה לא באמת רלוונטי לחייהם? |
|
||||
|
||||
למה לא לקרוא להם "גורים"? |
|
||||
|
||||
למי? לטלה, לגדי ולעגל? או לעיר, לסיח, לבכר ולכפיר? אני חושבת שהמילה הכללית "גורים" משמשת בעיקר למי שאין להם מילה ייחודית בעברית. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש''גורים'' הוא ספציפי ליונקים (שאין להם מילה אחרת). בסרט טבע דיברו על ''גור'' של לוויתן, וזו נראתה לי החלטה סבירה אבל כבר הרגיש טיפה מוזר. אצל חרקים אין מילה מיוחדת לצאצאים, ו''גור של יתוש'' נשמע לי שגוי לחלוטין, כמו גם ''גור של צב'' (ודווקא מדברים הרבה על צאצאים של צבים.) אני חושב שהמילה הגנרית היא ''צאצא''. |
|
||||
|
||||
עוד שמות גנריים וכו': אפרוח זה צאצא של עוף (אבל יתכן גם שם ספציפי כגון ברווזון שהוא אפרוח של ברווז). דגיג זה צאצא של דג. ראשן זה צאצא של צפרדע בגילגול הראשון שלו,. לאחר תום הגילגול, כל עוד אינו בוגר, נראה לי שצפרדעון הוא תיאור תקין. |
|
||||
|
||||
אפרוח זה שם גנרי לצאצא של עוף אשר מרגע בקיעתו מתנייד עצמאית (פורח). צאצא של עוף הרתוק לקן, ובקלות ניתן לגזול אותו, נקרא גוזל. |
|
||||
|
||||
תודה! השאלה שכנה בירכתי המוח שלי דורות. |
|
||||
|
||||
ואפרוחיו יעלעו דם / על גוזליו ירחף |
|
||||
|
||||
דעת האקדמיה ללשון בעניין אפרוחים וגוזלים. חוץ מזה הניחוש שלי שהקידומת "א" במילה אפרוח היא קידומת שמבטאת מצב עתידי (אפרוח = יצור שבעתידו יהיה מסוגל לפרוח). מניין הניחוש ? כי בעברית משתמשים בקידומת "א" כהטיה לביצוע פעולה בעתיד (למשל: אלמד= אבצע למידה בעתיד, אבקר = אבצע ביקור בעתיד). |
|
||||
|
||||
מתאים למה שכתבתי (בעבר) ולמה שכתב דורון (בהווה). הא' נראית חלק מהמשקל ולא קשורה לזמן. |
|
||||
|
||||
גוזל כי קל לגזול אותו? חשבתי שזה גוזל כי הוא גוזל זמן ומאמצים (כמו שעולל הוא עול). |
|
||||
|
||||
וסתם את הגולל כי הוא תקע גולים? והוליך אותו שולל כי שיחק בשולה מוקשים? מה נהיה? |
|
||||
|
||||
הגולל באמת נגלל. השולל הוא שלילי. ובכלל בעברית למלים מאותו שרש יש גם פעמים רבות משמעויות קרובות שמתיחסות זו לזו. כמו חבורה וחבירה לחבר. ארץ חרבה לחורבן לחרב |
|
||||
|
||||
פה מובאות דעות שונות באשר לפירוש "מוליך שולל". הנטיה הטבעית שלי היתה לפרש "שולל" בדומה ל"לא תשלה אותי", ומכאן "אשליה" (כמובא שם). אלא שבמחשבה שניה, אולי "לא תשלה אותי" אין פירושו "אל תרמה אותי", אלא "אל תנסוך בי שלוה" (לשווא), כמו "ישליו אוהביך". (ועוד צריך לחשוב: וגם שול תשולו לה מן הצבתים, ועתה בני אל תישלו...) |
|
||||
|
||||
תענוג- לא חשבתי על הקרבה בין שולל להשתוללות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |