|
"להפריך את שטיפת המוח שכולנו גדלנו עליה וכו'..." זה בדיוק להתעסק עם תזונה. לא הייתי מכניס ראש בריא למיטה חולה כי שם כולם יכולים לנגח את כולם.
לא בטוח שדווקא המשקל הכלכלי הגדול של שוק המזון הוא הגורם העיקרי שמקשה על מחקרים בתזונה, יש עוד כמה גורמים אחרים. לדוגמה (בצורה מאוד פשטנית ועם עיגולי פינות הכרחיים), כשמישהו מפתח תרופה לטיפול בסרטן הוא אוסף קבוצה של חולים, מחלק אותה באופן אקראי לקבוצת טיפול שתקבל את התרופה וקבוצת ביקורת שלא תקבל. אני מדלג עכשיו על כל החלק של blinding, בטיחות, אתיקה ושאר ירקות, וקופץ ישר לניתוח התוצאות. במהלך הניסוי הוא יבדוק כמה אנשים נשארים בחיים ומזה יסיק אם התרופה עוזרת או לא, בהשוואה לביקורת. בניסויים בתזונה לא כל כך פשוט לבדוק תמותה, בעיקר בגלל שרוב המזונות לא הורגים כל כך מהר. לכן בודקים שלל פרמטרים אחרים, כגון חומרים מסוימים בדם, משקל, לחץ דם, מצב רוח, שעות שינה ועוד מליון דברים אחרים. הבעיה היא שאותם גורמים יכולים להיות מושפעים לא רק מהחלב שהנבדק שותה, אלא גם ממאכלים אחרים שהוא אוכל/שותה, מרמת הפעילות הגופנית שלו, לחץ בעבודה, בבית, עישון, היסטוריה רפואית, גנטיקה פרטית שלו, שעות שינה, רקע כלכלי ועוד כהנה וכהנה.
כדי להתייחס לכל הגורמים האלו החוקרים צריכים לעקוב בקפדנות אחרי אוכלוסיה גדולה מאוד ולאורך זמן ממושך. מסוג הדברים שרוב המחקרים לא מסוגלים לעמוד בהם, ולו מסיבות כלכליות/לוגיסטיות.
זה לא אומר שאין מחקרים טובים בתזונה. יש, ואולי חלק מהם אפילו אומר שכדאי להיות צמחוני (אין לי מושג), אבל הם מיעוט קטן בתוך ים של שטויות. לכן, לדעתי מי שלא שולט טוב טוב במחקר בתזונה, ובעיקר בסטטיסטיקה, יהיה לו קשה להשתמש בהם בתבונה. אם הייתי מנסה לשכנע מישהו שכדאי לו לעבור לתזונה טבעונית, צמחונית או כל דבר אחר, לא הייתי רץ למחקרים בתזונה, יש מספיק סיבות טובות גם בלעדיהן.
ועם כל הסיבות הטובות אני עדיין אוכל כל.
|
|