|
||||
|
||||
אני מתכוון שהצבא היה אמור להיערך טוב יותר לאפשרות של תקיפה, לשקול פעולות חלופיות ולהגיב בירי מידתי. ההימצאות שלנו בשטחים הכבושים היא לא מאתמול, אתה יודע. |
|
||||
|
||||
מבלי שיש לי מידע כמותי כלשהוא מהשטח, אני מנחש שיש עשרות אם לא מאות מבצעים כאלה בשנה, וזה שזה מתדרדר באופן הלא מוצלח הנ''ל רק פעם-פעמיים בשנה דווקא אומר שנעשה מאמץ ניכר בענין. |
|
||||
|
||||
או שמצליחים להסתיר מקרים כאלה. |
|
||||
|
||||
הכתבה הספציפית שהבאת, בצורה שהיא מציגה ומביאה את הנתונים המספריים, היא דמגוגיה. לתת את מספר ההרוגים הפלסטינאים משנת 2000, שכולל שנים של מלחמה דה פקטו עקובה מדם בין שני הצדדים, לצורך השוואה למקרים שבהם היה צורך ולו לכאורה בפתיחת תביעה על ירי לא מוצדק של חיילים, זה מגוחך. טוב שלא הכניסו לסטטיסטיקה את מספר ההרוגים המצריים ב-73' מול מספר התביעות של חיילי צה"ל. |
|
||||
|
||||
נו פונזי, הרוגים פלסטינים במה שקרוי מהומות, הם כשלון מבצעי והרבה פעמים משמעתי. עשינו פעם שירות מילואים בהר חברון. השבוע הראשון היה שקט עד שהגיעו גולני לחברון. בגזרה שלנו עברה משאית תובלה שלהם ונזרקה עליהם אבן-פגעה בברזנט. במקום להמשיך לנסוע, הנהג וזה שישב לידו ירדו מהרכב, ירו ופצעו קשה נער פלסטיני. מאותו היום היה לנו שירות סוער. אותו הדבר היה בעיר חברון. המוטו המרכזי אצלם היה להראות מי שולט כאן. מי הגבר ולמי יש ארוך יותר. דיברנו עם הקצינים שלהם ופשוט לא נמצא שם מבוגר אחראי אחד שיקח פיקוד ואחריות. |
|
||||
|
||||
אני לא טוען שאין (או היו יותר מדי) מקרים כאלה, אבל הכתבה המלונקקת לא נתנה על זה שום מידע כמותי משמעותי, אלא להיפך, זרקה מספרים לא רלוונטיים. ארז כבר יכול היה לטעון 'כולנו יודעים שיש הרבה מקרים וגו' ' וזה היה יותר משכנע מהלינק ההוא. |
|
||||
|
||||
לא עשרות ולא מאות - עמירה הס הסבירה לאחרונה שיש אלפים (שישה, למיטב זכרוני). |
|
||||
|
||||
וייתכן שהתגובה הייתה מידתית. או שלא. אבל הנסיון לעשות מן גזירה שווה ממקרה אחד למקרה שונה לגמרי הוא, אפעס, לא לוגי במיוחד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |