|
||||
|
||||
אי אפשר שלא לתעב את הלאומנות המרימה את ראשה בקבוצות השטנה הישראליות, כאותה קבוצת שטנה שאליה מתייחס אורי משגב במאמרו האחרון - "כולנו בעד מוות..." ואשר אספה לא פחות מחמישים אלף עוקבים. המארח: "השמאלנית הקיצונית...נפגעה מכדור גומי במהלך התפרעות.." תגובות: :"חבל שזה לא פגע לה בראש" : "חבל על הכדור שבוזבז...נקווה שבפעם הבאה החייל היקר שלנו יפגע לה בעין" : "חבל שלא בעיניים..גירוש זה הפיתרון" : "יבורך החייל שפגע בה.." ... |
|
||||
|
||||
הבן אדם השווה חיילי צה"ל לSS בגטו וורשה ואז התבכיין שביבי משתמש בשואה לצרכיו... בטיאון התעמולה הקרוי "הארץ" אינו עדיף על קבוצות גזעניות בפייסבוק אם לא גרוע יותר... |
|
||||
|
||||
אני חושב, הנראטיב השמאלי קרס כי הוא לא היה אמיתי. הבחירה לראות את הסכסוך באורח חד ממדי כעניין של כיבוש, הייתה בחירה גסה ושקרית, המציאות מורכבת ורבת פנים, והיא טפחה על הפנים בבת אחת. אבל הפולמוס עורר מחדש את העיסוק בשאלת הזהות, וזו אינה מתייחסת רק לסכסוך הישראלי פלסטיני, אלא גם לאופייה של החברה ושל המדינה כמדינה נאורה. אין לי שום סימפטיה למה שעלה מן השמאל החדש, אבל דווקא משום שהריאקציה חזקה יותר, דווקא משום שרוב הציבור גיבש זרם מרכזי של דעה, צריך לחייב מחדש את עיקרון הסובלנות. כבר כעת שוררת בארץ אווירה לאומנית, ואסור שהיא תתלקח. |
|
||||
|
||||
ברור שהסכסוך איננו מאד פשוט. אבל זה אינו אומר שהכיבוש איננו כיבוש אלא שחרור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |