|
התשובה הפשוטה של מי שטוען את זה, ונדמה לי שהטיעון כבר נאמר, היא ההתייחסות לביטויים איראניים שונים בעד מות קדושים (למשל אמירתו של חומייני ש"בין אם ננצח ובין אם נמות ניצחנו", או משהו כזה, כולל האזכור לנכונות האיראנית להקריב ילדים לשם פריצת שדות מוקשים) ולאידיאולוגיה על הקדמת הגעתו של האימאם השנים-עשר. אפשר להתווכח על זה, הן בנימוקים אידיאולוגיים והן בהתייחסויות לטענות לגבי פרגמטיזם-בפועל של המשטר האיראני, אבל הטיעון הוא שכשיש לך משיחיסטים קיצוניים (ושאיפה מוצהרת לכך שישראל 'תיעלם מהמפה') הרגל על הברקס חלשה, ולסמוך על כך ש*בנתיים* זה עוד לא קרה, זה לא טיעון מספיק טוב.
בהערת אגב, אנחנו נוטים לשכוח את התקופה שקדמה ל-MAD בין המעצמות, שבה עסקו ברצינות גמורה בחישוב יכולת הספיגה מנשק גרעיני, פיתחו כלי נשק גרעיניים טקטיים (כולל דברים כמו ה'דייבי קרוקט', תותח-לא-רתע עם פגז אטומי) וחשבו שאפשר לנהל סכסוך אטומי רציונלי. ביחס לתקופה ההיא, אכן לא פרצה מלחמה, אבל האיום שלה היה הרבה יותר קרוב מאשר בתקופת ה-MAD. מה שאתה סובר הוא שאיראן תנהג לפי כללי ה-MAD; אחרים חוששים שהיא תעשה חישובים דומים לחישובי טרום-MAD.
|
|