|
דווקא בעצם ההרג של הלוויתן בצלצל, יש להניח שהוא סובל דקות ארוכות, הרבה יותר מההרג של הפרה. אם נוסיף על זה שיש מצב שהוא חיה הרבה יותר אינטליגנטית (יש אומרים, ואז - מודעת לענין, ולכן סובלת יותר), וכנראה שדווקא כאן האינואיט בבעיה (אבל כמובן שהצורך שלו יותר גדול משלנו). באשר לתנאי המחייה של הלוויתן, הלא רב המתדיינים מסכימים שראוי מאד לשפר את תנאי המחייה של הפרות והעופות. וזה מה שמבדיל לרעה את הפרה מהלוויתן1. אבל הטבעוניים טוענים שזה רק מסיט את הדיון מהבעיה האמיתית. אז מבחינתם דווקא הטיעון נוטה עוד יותר לרעת הלויתן.
נראה לי שאריק מנסה להראות שיש קשת רחבה של צרכים אנושיים מול צרכים חייתיים, והוא מנסה למצוא מקום על הקשת שיהיה אולי מקובל על כולם (אינואיט-לוויתן), ולהמשיך משם למצוא איפה מגדירים את נקודת האיזון. ואולי אז להראות שזה בכלל לא ברור איפה היא וכמה קל להגדיר אותה. אבל אולי זאת רק הפרשנות שלי.
1 מעבר לנקודה הבעייתית הנוספת, והיא שציד הלוויתן עשוי לגרום להכחדתו, בעוד משק הבשר גרם לפרות להיות בין הנפוצות בצורת היונקים בעולם. מה ששוב עובד לרעת הלוויתן באופן מסוים.
|
|