בתשובה לאריק, 19/08/13 23:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הטעות גדולה מספיק, אז המוכר אמור להיות לא מרוצה מהמחיר בו בוצעה העסקה, ואז לא מתקיים התנאי בהגדרה של האלמוני-שהתווכח-יותר-מהאחרים-עם-הפונז לשווי. האמת היא שלא חיטטו בפתיל הרבה בתנאי הזה, אבל הוא נראה לי קצת עמום, ואולי בעמימות הזו מתגלה בו משהו מהותי לדיון. איך אתה שואל (ולו כניסוי מחשבה) תאגיד אם הוא מרוצה מהמחיר? מתי אתה שואל (את שני הצדדים)? כמה מידע נוסף אתה מוכן שיהיה לצדדים? ספציפית, בדוגמת הטחינה/חמאת שומשום של הפונז שפתחה את הפתיל, אם אתה לוקח קונה של חמאת השומשום שהיה מרוצה ברגע הקנייה, אבל מראה לו דקה אחר-כך את התוויות ומשכנע אותו שבעצם הוא היה יכול לקנות בקלות מוצר זהה עבורו בחצי מחיר (והוא לא עשה זאת בגלל בורות), ואז הוא נהיה לא מרוצה מהמחיר שהוא שילם, האם התנאי מתקיים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר שוק אינו מתייחס לעסקה בודדת אלא לרצף של עסקאות. מה שווי השוק של ציור של ון גוך? יסכימו הקונה והמוכר ביניהם על עסקה שהיא חד פעמית במהותה. לפעמים אין קשר בעליל גם בין רצף של עסקאות לבין כדאיות כלכלית (פקעות צבעונים או מניות אתא ג') ומה בכך? מחיר השוק יכול להיות מנותק מהגיון כלכלי כי אנשים (מראים לנו הרבה בשנים האחרונות) לא מקבלים החלטות כלכליות באופן רציונלי. לתאגידים יש גם דרכים משונות לעשות דברים לפעמים, ולהתנהג בצורה לא רציונלית בעיקר עקב ביורוקרטיה. לכן גם החיטוט בציציות התאגיד מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך דג-בבל-ירדן-ניר-בוכבינדר באוזן שבכל פעם שאני מנסח טיעון ילחש לי ניסוח יותר פשוט, בהיר ומובן שאוכל להשתמש בו על מנת להסביר את עצמי לעולם ששם בחוץ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |