 |
במידה מסוימת ניתן כמובן לומר שהוא נולד כהינדי, וודאי שגדל והתחנך על פי המסורות של זמנו. גם אחרי שעזב את הארמון של אביו וויתר על נסיכותו, ויצא ללמוד מדיטציה ושאר תרגולים רוחניים אצל נזירים מקומיים, סביר מאד להניח שהתורות והתרגולים שלמד היו בני זמנו - 'הינדים'1 לצורך הענין.
אבל כאן יש לדעתי הבדל חשוב בינו לבין ישו - לאחר שלמד והגיע למסקנה שכל התורות האלה לא גורמות להיעלמות הסבל, ואז הגיע ל'הארה' תחת עץ הבודהי, התורה שיצר הוגדרה כבר על ידו כתורה חדשה (כנראה שהוא לא קרא לזה בודהיזם). החל מהרמה הפילוסופית, דרך צורות התרגול, וכלה בהשלכות המוסריות והחברתיות של שיטתו, היא היתה בבירור שיטה חדשה שבחלקה היוותה ריאקציה להינדואיזם וממסדו.
דוגמה מובהקת היא שיטת הקאסטות הנהוגה בהינדואיזם, לפיה אדם לא יכול לעבור בין הקסטות השונות, ולא משנה כמה יתרגל מדיטציות או גמילות חסדים או כל דבר אחר. בשיטה החדשה, לא קיימים שום הבדלי מעמדות בין האנשים, וכל איש מכל קסטה יכול להפוך לנזיר בודהיסטי, ותיאורטית להגיע להארה לפני איש חכם ומלומד מקאסטת הברהמינים.
לכן, בעוד ישו ככל הנראה נפח את נשמתו הדוויה על הצלב כשהוא חושב על עצמו כיהודי, הבודהה לעומתו, החל מגיל שלושים ומשהו כשהחל ללמד את תורתו ועד מותו, ראה את עצמו והצהיר על עצמו כמייסד שיטה (דת אם אתה רוצה) חדשה, ולא ראה את עצמו כהינדואיסט, אלא להיפך, כיוצר שיטה אחרת ואף מנוגדת להינדואיזם בתקופתו.
1 מבלי ללכת לבדוק עקב עצלות, אני מניח שביבשת הודו היו כל מיני דתות ואמונות, שחלקן מן הסתם יכול להיקרא הינדואיזם, אבל בוא לא נתחייב על זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש