 |
הנצרות הרבה יותר מורכבת מהתמונה שאתה מצייר פה, אבל דוקטרינת הסליחה מסובכת מכדי שאסביר אותה בהודעה קצרה. הוידוי לא אמור לאפשר לך להמשיך לחטוא; המתוודה לא אמור לחטוא לאחר הוידוי, ויש חטאים שאין עליהם כפרה. התפיסה שלך היא תפיסה פרוטסטנטית, שנובעת מאותם ימים שבהם המחילה אכן הייתה נמכרת בכסף, והמטיפים הכריזו "שכאשר מצלצל המטבע בקערה, עולה הנשמה אל גן העדן". אבל הדוקטרינה הזו, שבאה בשעת השפל הגדול ביותר של הכנסיה, שברה את הכנסיה וכמעט הרסה אותה, ושוב איננה מקובלת על אף זרם. אלכסנדר הששי, יוליוס השני ודומיהם הם מאכל תולעים זה חמש מאות שנים.
עם זאת, התפיסה הנוצרית אכן רואה את העולם - עקב החטא הקדמון - כנתון לשלטונו של השטן. שים שתפיסה כזו מקובלת גם על זרמים מסוימים בקבלה, ושיש הקבלה עמומה לתפיסה הנוצרית על יחסי מין בקביעה שבהוצאת זרע לבטלה, נולדים אלפי שדים.
שנאת הדת בישראל אקוטית בהרבה משנאת הדת בארצות אחרות, וזאת משום שהדת מעורבת בפוליטיקה, היא לא אסתטית (לפחות לא במונחים המערביים של המילה), וקיימת תחושה עזה של כפיה דתית. אף אחד לא מדבר במונחים ניטשיאניים על הדת כ"שלילת החיים", מפני ששלילת החיים היא אכן תפיסה נוצרית-קתולית (וגם גנוסטית-מאכיאנית-קתארית, אבל בוא לא נכנס לזה.) היהדות איננה שוללת חיים, אבל היא אוסרת על החיים הטובים, ואנשים שאינם מאמינים באלוהים אינם מוכנים לקבל את ההגבלות הללו. מי שרוצה לאכול הכשר בד"צ, שיבושם לו, אבל למה נאסר על מי שאינו מאמין ביהדות לאכול, או לשתות, את מה שהוא רוצה?
אשר למלכים - הבעיות הקשורות למלוכה העוברת בירושה נכונות תמיד, הן באירופה של הרנסנס והן במזרח הקדום. כשהירושה עוברת בירושה, הבן תמיד ירצה לראות את אביו נאסף אל אבותיו במהירות האפשרית. זו דרך העולם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש