בתשובה להעלמה עפרונית, 04/08/13 14:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התכוונתי לטעון שבממוצע נשים מצטיינות פחות בתחומים שקשורים למתמטיקה. אפילו אם באיזור הקרוב לממוצע הפער בין נשים וגברים אינו גדול במיוחד, ככל שמתרחקים ממרכז הפילוג לכיוון תחומי המצויינות, הפערים גדלים מאוד. (כמו בתחומים אחרים1). לכן לא צריך להתפלא שבפיסגת האקדמית של מקצוע הכלכלה יש נשים מעטות מאוד, ובתפקיד שהוא סוג של פיסגת הפירמידה, אין נשים בכלל. השאלה היא שאלה של מצויינות ולא של מילוי מקום. בסופו של דבר יחפשו לתפקיד מנכ"ל אדם מבריק, כריזמטי ומקושר, ולא את המזכירה של המנכ"ל הקודם שהיא נאמנה, חרוצה, מוכשרת, מכירה את העסק ויכולה למלא את מקום המנכ"ל כשהוא נעדר. כן, אני יודע שהשתמשתי בסטריאוטיפ שאולי פוגע בקידום נשים לתפקידים בכירים. אולי - מפני שכאשר אישה חורגת מהמודל הסטריאוטיפי, הדומיננטיות שלה בולטת מאוד, ולא ברור לי בכלל שהיא אכן תפגע מהדימוי הנשי. באשר לפרנקל, אין ספק שהקריירה שלו מבריקה ומגוונת יותר מזו של פלוג. גם ליידרמן, מועמד ברירת המחדל, הספיק להיות פרופסור באוניברסיטת תל-אביב, לערוך ספרים ולעבוד במערכת הבנקאית. לפלוג הייתה קריירה מגוונת פחות. הפערים האלה בולטים מייד מעיון שטחי בביוגרפיות, וקצת מוזר לי שמי שבמובהק מעדיפה את פלוג ממניעים פמיניסטיים, מיחסת למי שמציע מועמדים ראויים ממנה אפליה על רקע מגדרי ועוד מלינה על כך. נתניהו הוא פוליטיקאי; אין לי ספק שאילו לא היה פוסל אותה לחלוטין, ואפילו היו גברים טובים ממנה, נתניהו היה בוחר בה כדי לזכות ברווח הפוליטי ממינוי אישה ראשונה לתפקיד. 1 אני מודה לך שבחרת להתעלם, מפני שהמשל שנתתי, היה לצערי הגדול גרוע. הייתי צריך לדרוש השתתפות גברים שחורים במקצה הגמר בבריכת השחיה האולימפית, או למחות על העדרם של גברים לבנים ממקצה הגמר בריצת מאה מטר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עפרונית טענה שיש כאן מצב של "מועדון חברים": כלומר: קשה למי שלא שייך לקליקה להתברג פנימה. עדות אנקדוטיאלית לכך היא שגליה מאור הוחלפה בראשות בנק לאומי על ידי רקפת רוסק עמינח. מצד שני, אין עודף נשים בהנהלת בנק הפועלים של שרי אריסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה המשקל שמייחסים לטענה כזאת, ומה הראיות לכך. בכל אופן, אפלייה באקדמיה לא שייכת לענייננו, מפני שנתניהו צריך לבחור מתוך המבחר הקיים. הוא זקוק למועמד בעל רקע אקדמי שהתמחה במקרו-כלכלה ובמדיניות מוניטרית, מכיר היטב את כלכלת ישראל, מכיר את שוק ההון, מבין את הכלכלה הבינלאומית, ושיהיה מקושר ככל האפשר לאישי מפתח ולכלכלנים בכירים בחו"ל כדי שיוכל ליצג את האינטרסים של ישראל, ולברר לעצמו בשיחות פרטיות לאן הרוח נושבת בכלכלה העולמית. אז כנראה שבארצנו הקטנה אין הרבה כאלו. מחלקם הוא חושש פוליטית: באווירה הפרועה של הדיון הציבורי בישראל, נגיד שבלי שום קשר למדיניות המוניטרית שהוא ממונה עליה, מתנגד למדיניות הממשלה בנושאים כלכליים-חברתיים מסיבות של השקפת עולם, יכול להחליט לפתוח את הפה בביקורת פוליטית פומבית נגד הממשלה. נתניהו לא טיפש להעניק עמדת כוח פוליטית, למי שהוא חושד שעלול להפוך את עצמו ליריב פוליטי, ולהשתמש ביוקרה של מוסד הנגידות כדי לנגח אותו במאבק על דעת הקהל. אלה כנראה סוג האילוצים של נתניהו, ואם כל מי שרלוונטי עבורו הוא גבר, אז המועמדים יהיו כולם גברים. כפי שכתבתי כבר, אילו היה יכול אני משוכנע שהיה מעדיף אישה מסיבות של יחסי ציבור, ועוד מתנאה בכך שמינה את הנגידה הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה ממועמד להסביר אירועים תמוהים בעברו איננה "אווירה ציבורית פרועה", אלא שקיפות דמוקרטית בריאה. הלוואי שדרישות דומות היו מוצבות בפני יועמשנו (הידעת שבמשק הבית שלך עובד נתין זר?) למשל. מתפקידי הנגיד לייעץ לממשלה בנושאים כלכליים, ולא רק להחליט על המדיניות המוניטרית. זו אגב סיבה לגיטימית לבחור בנגידה שתפישתה הכלכלית תואמת את זו של ראש הממשלה. אולם כדאי לשים לב שאחת הדרישות שהצגת הייתה הכרות עם הבראנז'ה הבינלאומית של בנקים מרכזיים וקרן המטבע. זו בדיוק הטענה השמאלנית: המדיניות הכלכלית הלאומית מוכפפת לרצונות לתפישת העולם ולאינטרסים של שכבה דקיקה של בנקאים ברחבי העולם. מינוי של סחבק שלהם היא כניעה מראש לתכתיבי השכבה הדקיקה הזו. חובתו הדמוקרטית של מי שהאינטרסים שלו מנוגדים, היא למצוא שלדים בארון ואסטרולוגים מגוחכים במרפסת במטרה להטות את הספינה הפוליטית לעברו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''אווירה ציבורית פרועה'' התכוונתי לנוהג שממלאי תפקידים שונים נוהגים לפעול באופן מניפולטיבי בזירה הציבורית כדי לקדם מדיניות שרצויה להם. אין קשר לשקיפות. אני מנחש שנתניהו חושש שבאווירה כזאת היעוץ יגיע אליו דרך התקשורת, ויהיה מכוון בעיקר כדי להפעיל עליו לחץ ציבורי ולא כדי לשכנע אותו בנימוקים ענייניים. לא הבנתי כל כך את הפסקה השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא תפקיד סטאטוטורי (ח''כ, שר, ראש ועדה לתכנון ובנייה, נגיד) חייב לדווח לא רק למי שמינה אותו, אלא גם לציבור. גם זו איננה ''אווירה ציבורית פרועה'' אלא עוד אלמנט של משטר דמוקרטי, המבחין בינו לבין משטר צבאי. אנסה להסביר לך שוב את הבעייתיות בבחירת אדם על בסיס הכרותו החברתית עם בראנז'ה מסוימת. העלמה כינתה זאת כמינוי שמוגבל ל''אולד בויז קלאב''. בשיטה הזו, רק טיפוסים מצבע (והכנסה, ומגדר) אחד יכולים להגיע לצמרת, ורק תפישה אחת - המיטבה עם חברי המועדון - מושלת בכיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיווח לציבור נשמע בסדר, אבל בפועל כשמדובר בדעות יותר מאשר בעובדות, וכאשר אין כללים מגבילים, ואם יש כללים לא שומרים אותם, המשרה הציבורית הופכת לעמדת כוח פוליטית שאסור לתת אותה בידי מי שלא סומכים עליו פוליטית. הנתונים האמיתיים והחשובים שבנק ישראל היה צריך לגלות לנו הם סודיים. נתונים שיאפשרו לנו להעריך באופן בלתי תלוי את יציבות הבנקים, או כיצד הבנק משקיע את יתרות המט"ח שלנו. המון דו"חות ונתונים אחרים מופיעים באתר של הבנק, אבל אני בטוח שרוב קוראי האייל לא טורחים להתעדכן בהם באופן שותף... אני ממש לא מבין מה התלהמות בטלוויזיה או הדלפות מניפולטיביות יכולות לתרום לדמוקרטיה, והאמת היא שאני קצת סולד מהנוהג ליחס לכל עניין שמתנגדים לו פגיעה בדמוקרטיה. אני לא יודע בדיוק באיזה סוג מזימת קשר בינלאומית אתה חושד, אבל אם זה באמת המצב, האם אתה ממש בטוח שכדאי לנו להשאר מחוץ ללופ? בטוח שיש אנשים שמושכים בחוטים של הכלכלה העולמית, אבל אנחנו יודעים בדיוק מיהם: ממשלות, נגידי בנקים מרכזיים וסביבם כלכלנים בכירים שמיעצים להם, ומשוחחים ביניהם, ומחליפים הערכות ודעות. אם נמנה לנגיד טיפוס מופנם ולא מוערך שאין לו מכרים בחוג הזה, מצבנו יהיה טוב יותר? מינוי הנגיד צריך לתפקד בעולם כפי שהוא, ולא לעסוק בפנטזיות ותיקון עולם. כך גם ראש הממשלה כשהוא מחפש נגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב שראש ממשלה ימנה נגיד שאמון עליו ושותף לדעותיו הכלכליות-פוליטיות. כאן אתה ואני וחוק בנק ישראל מסכימים. הפער ביננו נפער כאשר אתה מדבר על "אווירה ציבורית פרועה" אבל נותן דוגמאות להתנהגות סבירה ובריאה של משטר דמוקרטי. יש ספק בשאלה מי זה ה"אנחנו" שרצוי שניכנס ללופ - ישראל כישות פוליטית או 99% מאזרחי ישראל. אכן, לא תמיד כדאי להילחם באימפריית רשע, ואולי כדאי לכוף את ראשינו. אבל יש רגעים בהיסטוריה בהם כדאי לצאת לעצמאות. התיאור שלך, שבו ממנים נגידים ובנקאים על סמך קשרים חברתיים ולא קישורים מריטוקרטיים כלשהם, חותר תחת האתוס הדמוקרטי, ומחזק את הטיעונים של "אוקיופיי" ודומיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מצחיק להגדיר את הבראנז'ה הכלכלית כ"אולד בוייז קלאב", כשיו"ר קרן המבטע העולמית היא כריסטין לגארד. ובהערת אגב, ההשוואה מלמדת רבות על ההבדל בין צרפת לבין ישראל: בצרפת צריך לאנוס חדרנית כדי לעורר שערורייה כהלכתה, בעוד שבישראל מספיק ללכת לאסטרולוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרנית פלוג מול פישר היא אולי פחות כריזמטית (אם כי אני לא בטוח מול ליידרמן), אבל לומר שהיא משולה ל'מזכירה של המנכ"ל הקודם'? נו, באמת. ולגבי גיוון קריירה, הבה נשווה: פלוג: 1984 - כלכלנית בקרן המטבע הבינלאומית. 1988 - מחלקת המחקר של בנק ישראל. 1994–1996 - הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח ככלכלנית מחקר בכירה. 1997 - סגנית מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל. 2001 - מנהלת המחלקה וחברה בהנהלת בנק ישראל. 2011 = משנה לנגיד. ועדות אני לא מזכיר בכלל. ליידרמן: 1979 - מרצה בחוג לכלכלה של אוני' ת"א. 1993-1998 - ראש החוג. 1991-1995 - יועץ בכיר לנגיד ולמחלקה המוניטרית בבנק ישראל. 1996-2000 - מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל 2000-2002: מנהל מחקר בדויטשה בנק, עמית מחקר בקרן המטבע הבינלאומית. 2003 ואילך: הכלכלן הראשי של בנק הפועלים. זה נראה לך פער *כזה* גדול? לליידרמן יש יתרון במספר הספרים והמאמרים האקדמיים, אבל מבחינת התחנות - שניהם עברו בקרן המטבע הבינ"ל, שניהם עברו בבנקים זרים, שניהם עברו בבנק ישראל. ייתכן שליידרמן עדיף עליה, אבל לא בגלל הטיעון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נוח לי להכנס להערכה מדוקדקת של הביוגרפיות המקצועיות שלהם מפני שאני באמת לא מכיר אותן, ובעיקר מפני שאני לחלוטין לא מוסמך לשפוט. להלן התרשמות השטחית שלי על סמך ערכי ויקיפדיה של שניהם. 1. שליידרמן עשה קריירה אקדמית מוצלחת מאוד בקנה מידה ישראלי, ופלוג לא עשתה קריירה כזאת בכלל - מייד לאחר שסיימה את הדוקטורט החלה לעבוד בתעשייה. אמנם בתפקידי מחקר, אבל לא במסגרת אקדמית ולא ראיתי איזכור לכך שבמסגרת עבודתה פרסמה ספרים או מחקרים בעלי חשיבות עקרונית במקרו-כלכלה שעברו ביקורת עמיתים והתפרסמו מעבר לפרסום מקומי במוסדות שבהם עבדה. 2. באופן כללי התאור של ליידרמן עושה עלי רושם מבריק ובכיר יותר. דוקטורט בשיקגו אצל חתן פרס נובל, פרופסור וראש החוג לכלכלה, במקביל יעוץ בבנק ישראל, מעבר לבנק ישראל ומייד לתפקיד ראש מחלקת המחקר (בעוד שפלוג נאלצה לעלות בסולם הדרגות), _מנהל_ מחקר בדויטשה בנק, כלכלן _ראשי_ בבנק הפועלים במשך תקופה ארוכה יחסית. נכון שפלוג ירשה את ליידרמן בראשות מחלקת המחקר בבנק ישראל, אבל בשבילה זה היה השיא לאחר שנים בבנק ישראל, וליידרמן צנח מייד לראשות המחלקה ואחר שסיים את תפקידו דילג הלאה לתפקיד בכיר אחר. אם הייתה קונוטציה שפלוג משולה ל"מזכירת מנכ"ל", צר לי על כך, זו לא הייתה כוונתי. העלמה עפרונית טענה ש"לא שמעתי טענה שהיא *לא מתאימה* לתפקיד. ... היא גם ממלאת התפקיד בפועל." הניסוח הזה הקפיץ אותי קצת והקטע עם המזכירה הוא התגובה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקצוע הכלכלה חטף מכה מאד קשה במשבר האחרון. כלכלנים ''מבריקים'' רבים הגיעו לשוקת שבורה. כולל ידידנו המבריק פרנקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרה עקשנית על שקר לא הופכת אותו לאמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריסה הכלכלית של מחצית העשור האחרון לא הפריכה את האמונה העיוורת בשוק החופשי? חזרה עקשנית על קלישאות אייליות לא הופכת אותן לראיית המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Not even wrong.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצופים מהצד ישמחו לפירוט של טענותיך שיסביר למה התגובה מעליך שגויה/לא רלבנטית וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה, אבל עם כל כך הרבה הנחות שגויות - מאיפה מתחילים? בוא נתעלם מכך מפריחת שוק המניות, וגם מכך שבמשברים שהיו לפני הכלכלה המודרנית אנשים לא רק איבדו את כל חסכונותיהם, אלא גם מתו מרעב. וסתם בשביל הספורט, בוא גם נתעלם מזה שאמונה עיוורת רחוקה מאוד מלהיות כוס התה של הכלכלה, ומעוד כמה נפנופי ידיים סטייל יחימוביץ' ונתמקד בעובדה הבאה: אחד ההבדלים הגדולים בין המשבר הנוכחי (החל מ2001) לזה של 1990 (החל מאוקטובר 1987) הוא שבנוכחי הממשל הפדרלי התערב בכל דרך אפשרית ובניגוד עמוק למסורת השוקחפשיסטית האמריקאית. החל מהורדת ריבית (עד לריבית ריאלית שלילית - זאת שיצרה את בועת הדיור), הרחבה פיסקאלית עצומה (כולל שתי מלחמות), ושימוש בהקלות מס וסובסידיות לניווט המשק לכיוונים "ראויים" (כמו רכב חשמלי ואנרגית השמש). אז אין ספק שפרנקל אישית פישל בגדול בתחזיותיו (שהרבה כלכלנים אחרים לא היו שותפים להם), אבל אם התמשכות המשבר הנוכחי מוכיחה משהו, אז זה דווקא שיתכן מאוד שהתערבות ממשלתית אינה דרך יעילה לצאת ממשברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהריבית הריאלית השלילית התחילה אחרי המשבר של 2008 - ונמשכת עד היום, כדי להנשים את הנזילות באופן מלאכותי (כמובן על גבם של ההמונים ולטובתם של האחראים למשבר שצריך היה לשלוח לכלא או לפחות לפטר ממשרותיהם). גם המלחמות החלו לפני 2008. ואולי ההתערבות הממשלתית פשוט לא היתה בכיוונים הנכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יתכן. קצת קשה להקים קבוצת ביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ראיתי את השקר. מה שכן ראיתי זו התפסות לפשלות אישיות או נכון יותר, אישיותיות של פרנקל ולא לרקורד האיום שלו ככלכלן נחשב "ברמה עולמית". אחרי הצלחותיו בAIG והתבטאויותיו בפורומים העולמיים, הוא היה צריך להעלם ל-10 שנים לפחות מהזירה. חוסר היושר האינטלקטואלי הוא שנראה לי כמה שהיה אמור לפסול אותו בעיני ראש הממשלה ושר האוצר. הוא כלכלן מסוכן מדי למינוי של נגיד בנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן לנמק מדוע מה שכתבתי הוא שקר? האמירה שלך היא קצת קשה ודורשת גם הנמקות ולא רק ללחוץ על ההדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. כיוונתי לטענה המרומזת שלך שהמשבר האחרון נגרם על ידי כלכלנים (או לחילופין - שהוא מפריך איכשהוא את יסודות הכלכלה המודרנית). אם אתה מתעקש ליחס את המשבר האחרון לכלכלנים (ולא למשל לפוליטיקאים - שאשכרה מחוקקים חוקים וקובעים תקציבי מדינה), האם אתה גם זוקף לזכותם את השגשוג חסר התקדים שהיה לפניו? או את העובדה שבהשוואה למשברים אחרים - מדובר במשבר של מפונקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אנשים הפסידו רק בתים ומקומות עבודה וחסכונות חיים, אתה יודע מה קורה באפריקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היסטורית, במקומות ובזמנים "נטולי" כלכלה מודרנית לוו הרבה פעמים גם בסיוט הכי נורא שברא השטן - רעב המוני. בהשוואה אליהם אנחנו מפונקים. השמועות אומרות שבצפון קוריאה זהו המצב גם היום. יחי הסוציאליזם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעב יכול להיות גם בהשראת כלכלה מודרנית (ביאפרה, לדוגמה). מה שאתה טוען הוא שבמשבר הזה, בניגוד למשבר שהיה כשמונים שנים לפניו, לא הייתה התמוטטות כללית של שכבות רבות באותה חברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהכלכלה בביאפרה התרסקה בגלל מלחמות. אבל לא בדקתי ואני רחוק מלהיות מומחה. (וגם כל הדיבורים על אבטלה מזכירים למצפון שלי את העבודה שמחכה לי - כריש חוטים מפוטם בחפיסות של שרת רב סיבי ש(לכאורה) מסרב לציית לתקנון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היסטורית, במקומות" = "היסטורית, המשברים שהיו במקומות" סליחה על אי ההגהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו, אבל זה בכלל מנטרל את הדיון על ''כלכלה'' כפי שאנחנו מכירים אותה. וצפון קוריאה היא דיקטטורה, היא לא מדינה סוציאליסטית. באותה מידה גם סין ''סוציאליסטית''. ושמעתי שהיא צומחת לא רע לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נראה לי יתרון כלל, מבחינת ליידרמן. הפער בין התיאוריות לפרקטיקה כל כך גדול בכלכלה, שלדעתי עדיפה מי שהחלה לעבוד בתעשייה מיד לאחר הדוקטורט, על פני מי שפיתח קריירה אקדמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10 מתבצע עכשיו נסוי מעניין, כמה כלכלנים מומחים מתחרים על בנית תיק השקעות מוצלח יותר, עוד מתחרה איתם "תוכי", תוכנת מחשב שבוחרת באקראי את המניות . התוכימצליח יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מאד, ומתאים למספר מחקרים מהעבר1. בנוסף אם נסתכל על מדד תל-אביב 75, שהוא הממוצע של 75 מניות 'השורה השנייה'2בבורסה - שמתוכן נראה לי נלקחו רוב המניות שנבחרו על ידי המומחים - נראה שהוא עשה 6.1%, קצת יותר מהמומחים הנפלאים של ערוץ 10. גם זה נתון ידוע ממחקרים בעולם, שאנליסטים (וחמור מזה - מנהלי השקעות) לא מנצחים את הממוצע. שאלת טריליון הדולר היא כמובן למה עדיין משלמים להם סכומי עתק על (חוסר-) הביצועים שלהם. 1 יש לומר ששקלול על פני חודש אחד לא מייצג ולא מספיק לאיסוף מידע סביר. מקווה שימשיכו כמה חודשים ונראה אז. 2 מדד המעו"ף מהווה את 25 המניות עם הערך הגבוה ביותר, מדד 75 הוא 75 המניות אחריהן. מדד 25 סובל לאחרונה ממניות ספציפיות - טבע וכי"ל למשל, שפוגעות בביצועיו. לא צריך מומחה בשביל זה כמובן, כל יועצי השקעות בבנקים ממליצים על מדד 75 בחודשים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 הנימוק שהצגת להעדפת מניות ממדד 75 הוא נימוק של "מומחה" ולא של "תוכי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 אתה כמובן צודק, לפחות עקרונית. אבל היתה לי תחושת בטן שזה בערך מרחב הבחירה שניתן לתוכי, אז הלכתי ובדקתי את המניות שהתוכי בחר: 4 מהן מתוך מדד ת"א 75, ואחת מתוך מדד ת"א 25 (המעו"ף). זה קודם כל אומר, שאלא אם יש פה סטייה סטטיסטית אדירה, אז מרחב הבחירה של התוכי היה מתוך 100 המניות הגדולות בבורסה, ולא כלל את שאר מניות היתר (יש כמה מאות כאלה). עכשיו, כשאתה בוחר מתוך מאה המניות הגדולות, יש לך סיכוי של 3:1 לבחור מתוך מדד 75, על פני מדד 25. אז לפחות בקירוב ראשון מדד 75 הוא מדד טוב להשוואה. יתירה מזו, אפילו בקירוב שני, ניתן היה לצפות שבחירה מתוך מדד 25 תקטין את תוחלת הרווח, ואכן זה מה שקרה: התוכי (והמומחים) הרוויחו קצת(הרבה) פחות ממדד 75, לפחות התוכי בגלל מרחב הבחירה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להשוות אותם למדד תל אביב 100 או למדד הכללי של הבורסה ולא למדד תל אביב 75 שכרגע אולי במקרה מוצלח יותר מזה של 25 בגלל בעיות מקומיות של כמה חברות גדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה ענין שלא הזכרתי עם השקלול של מדד ת"א 100 שגורם לו להיות פרמטר לא נכון כמדד השוואה (אלא עם הבחירה האקראית היתה משוקללת - ואני מניח שהם לא הלכו כל כך רחוק). אם תרצה אני מוכן לפרט. עצם זה שהמניות מהמדד הכללי לא נכללו בבחירה כמו שהראיתי פוסל אותו מלהיות מדד טוב להשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שאני תוהה הרבה זמן, וזו בטח תהיה טפשית, אבל אני אשאל - אחרי שכולם ישתכנעו שאף אחד לא יודע לנצח את הממוצע, וכולם יקנו תעודות סל, מי יישאר לקנות ולמכור מניות ספציפיות? אחרי מה יעקבו תעודות הסל? ואם אנחנו רחוקים משם, אבל בדרך, ונפח ההחזקות בתעודות סל עולה עם הזמן על חשבון נפח ההחזקות הספציפיות, איך זה משפיע על השוק, ועל תעודות הסל עצמן בתוכו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניית מניות אינה טובה פחות מקניית תעודת סל, התשואה בממוצע היא אותה תשואה (העמלות עלולות להשתנות). ההבדל העיקרי הוא בשונות (סיכון וסיכוי גבוהים יותר במניות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהיר במקרה שיש צורך - תעודות הסל קונות (ומוכרות) בעצמן את המניות של המדד שהן משתייכות אליו. והשאלה שלך היפותטית כמו השאלה מה יקרה אחרי שכולם יבינו שתוחלת הרווח בפיס/לוטו היא שלילית. תשובה אחרת (ואולי זו אותה תשובה) טמונה בהעדפות האישיות של אנשים לסיכוי מול סיכון, שכן, הרי, חלק מהאנשים שיבחרו חלק מהמניות אכן יכו את המדד חלק מהזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אבל היום יש עדיין נפח מסחר גדול שמבוצע על-ידי משקיעים שמתיימרים להחליט באופן שקול ורציונלי על קניה ומכירה לפי העתיד ארוך-הטווח של החברה הנסחרת. וההחלטות שלהם הן מה שקובע בסופו של דבר את התנהגות תעודות הסל. אולי אפשר לומר אפילו שבזכותם תעודות הסל מתנהגות, בטווח ארוך ובאיזשהו קירוב, לפי התוצאות העסקיות של החברות המרכיבות אותן. אם מי שיישאר להחליט על קניה ומכירה של מניות ספציפיות הוא "מהמרים", זה כבר יהיה שונה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית קפיצה מ''סכוי-סיכון'' בתגובה שלי למהמרים בתגובה שלך, שנראית לי שגויה. זה שאנשים מסוימים רוצים לקחת יותר סיכון ממני או ממך, זה לא אומר שהם מהמרים. הם מחליטים או מתיימרים להחליט באופן שקול ורציונלי על קנייה ומכירה לפי העתיד הקצר או הארוך כרצונם לפי מתי הם רוצים לראות רווחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו חבר שלי שהמציא שיטה מתמטית להביס את הלוטו, כל חודש הוא היה קונה חוברת שבה המספרים הזוכים הקודמים ומחשב את הסיכויים. אחרי כמה חודשים הוא גילה שיטה להביס את הרולטה בטאבה. למזלו הוא הימר רק על מזומנים שהיו לו ולא מישכן את דירתו או ניכנס להלוואות מפוקפקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יודע כמה מאותם "המשקיעים" שאחראים על נפח המסחר היומי הם עוסקים במסחר יומי ולא השקעות ארוכות טווח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר מספרים, אבל דומני כי כיום המכונות האלגוריתמיות (שהשקעות ארוכות טווח מעניינות אותם כשלג דאשתקד) מהוות חלק ניכר מהמסחר. בדיון שנעשה כאן לפני חודשים מספר זה אפילו צוין כאחד היתרונות הגדולים שלהן, בכך שהן מעלות את הנזילות בשוק. ובנוסף, בין מסחר יומי להשקעות ארוכות טווח (מספר שנים) יש קשת רחבה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הטוענים שמסחר אלגוריתמי ומסחר מהיר במיוחד (HFT) מהווים כיום 70% מנפח המסחר במניות בארה"ב. המסחר האלגוריתמי מספק נזילות לשוק רק לכאורה כי ברגע האמת הוא כמובן מסתלק ראשון ומותיר ואקום שמדרבן תנועות פרועות כמו הפלאש קראש 2010 Flash Crash [Wikipedia] ה HFT הוא בכלל רמאות בחסות החוק. בסופו של דבר שניהם דוחים משקיעים "נורמלים" מהשוק והורסים את האיזון האקולוגי בשווקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, באותו דיון אני לא הייתי מצד המצדדים, אבל הבאתי את הטיעון כדי להדגים - כמו הנתון המספרי שלך - עד כמה המסחר הזה (שתוך-יומי נחשב אצלו ארוך טווח) משפיע על כלל המסחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו העניין. השימוש במילה "משקיעים" הוא לא יותר מפארסה. מהו הערך האמיתי של הנזילות לכלכלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע שם הדיון האמור לא עולה בזכרוני, אבל אתה מוזמן לחפש אותו. הניק של נציג העיקרי לטובת האופציות וכמה הן טובות ומיטיבות היה "שם (חובה)", והוא זה שהביא גם טיעונים בעד נזילותן וערכה. הנה, במיוחד בשבילך מצאתי את אותו דיון: כסף מכסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא הצלחתי להתאפק מלומר באשר לנזילות - במשבר האחרון הוזרמו טריליוני דולרים, וריביות נטחנו עד דק, רק בכדי לשמור על הנזילות של שווקי ההון. אז כנראה שיש מי שוכן לשלם הרבה בעבורה (או לפחות לשלם את כספי האזרחים שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמתחה באמת ביקורת רבה על כך שזה היה האמצעי הכמעט יחיד שננקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יוצא מהנחה שכולם משקיעים לאורך זמן. אנשים רוצים לתפוס את הדלתא ולא להסתפק במגמה ארוכת טווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמנסה לבנות תיק מניות הוא לא כלכלן, במובן של חוקר בתחום הכלכלה. רוב הכלכלנים סבורים שלא ניתן "לנצח" את השוק באופן עקבי ולאורך זמן. מי שכן מנסה לעשות זאת, הוא משקיע/מהמר, והעובדה שיש לו ידע בכלכלה לא עושה אותו כלכלן יותר משבחירת מניות באקסל עושה אותו מומחה במדעי המחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוול סטריט ג'ורנל במשך שנים היה בוחר מניות ע''י קליעת חיצים לדף המניות בעיתון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |