|
לשאלתך הראשונה: למיטב הבנתי התשובה היא כן, הם כולם חברי סגל זוטר.
זה המקום לציין שתחת הכותרת "סגל זוטר" נמצאות כמה אוכלוסיות שונות מאד זו מזו. קבוצה אחת היא של מסטרנטים ודוקטורנטים שמעבירים תרגולים, ובמקרים מסוימים גם הרצאות; מדובר בד"כ באנשים צעירים יחסית, משום שתקופות המסטר/דוקטורט מוגבלת בזמן. קבוצה שניה היא אנשים שיש להם עבודה במשרה מלאה (או קרובה למלאה) מחוץ לאוניברסיטה, ושמלמדים באוניברסיטה קורס או שניים בשנה, לפעמים בתור מעין תחביב. קבוצה שלישית היא בעלי דוקטורט - ולעתים יותר נדירות בעלי תואר שני - שהוראה באוניברסיטאות/מכללות היא המקצוע היחיד או העיקרי שלהם, ושבד"כ לא עוסקים במחקר. הרבה מהם עושים את זה במשך שנים ארוכות, והיו רוצים לעבור למסלול אקדמי מלא (פחות הוראה, יותר מחקר, אפשרות לקביעות), אבל מסיבות שונות (מצוקת תקנים, תחרות) זה לא קורה. למיטב הבנתי, רוב נשואי הידיעה לעיל הם בקבוצה הזו.
בנוגע לשאלה השניה שלך: לא יודע האם בד"כ נוטים לתת למרצים מן החוץ (עם או בלי חוזה לטווח ארוך) את הקורסים הלא פופולריים. מהניסיון שלי (בתחומים רחוקים ממדעי הרוח), התשובה היא חד משמעית לא. אתה השתמשת במינוח "להפיל את הקורסים" כאילו שמדובר בג'וב פחות נחשק, אבל לפחות ממה שאני רואה סביבי, רוב המרצים יעדיפו דווקא ללמד קורסים מעוטי משתתפים על פני קורסים המוניים.
|
|