|
||||
|
||||
ודאי שיהיה לו מושג! אבל זה לא אומר שבפעם השנייה שהוא שומע את הסיפור, הוא ישתעמם. למעשה רק הבוקר שאלתי את בני בן ה-4 וחצי אם הוא מחבב ספר מסוים שהבאנו מהספרייה. הוא פתח ואמר (זה ילד שאוהב מאוד לפרט ולמנות): "שמעתי אותו ארבע פעמים, פעם אחת כשבגן חילקו קרטיבים לסוף השנה והגננת הקריאה לנו, פעם אחת עם סבתא בספרייה, פעם אחת נ' [אחיו הגדול] הקריא לי אותו על הספה שם, ואתמול הוא הקריא לי אותו על הספה פה". אז אתה אוהב את הספר? שאלתי. כן, די אוהב... יש הבדל בין הרצון שלנו "לדחוף להם תכנים" לבין הדרכים השונות שבהן הם מעכלים את התכנים האלה, ולפעמים רוצים ללעוס עוד ועוד. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך מתחבר לתהייה שלי בקשר לדרך הזאת של פעוטות לחזור שוב ושוב על ספרים/דיסקים/פרקים מסדרות בטלוויזיה. זה נראה לי משהו טבעי מאד עבורם, אפילו מובנה, כצורה משמעותית וחשובה של לימוד על ידי חזרה ושינון. דווקא כשהטרנד היום זה להוקיע כל לימוד של שינון וזכירה מול לימוד של 'הבנה', 'חשיבה', 'יצירתיות' וחבריהם, המסקנה שלי מצורת הלימוד של פעוטות היא ששינון, חזרה וזיכרון בעל פה הם נדבכים מאד חשובים בתהליך הלימוד האנושי, ואולי לא כדאי להוריד אותם כל כך מהר מסדר היום. |
|
||||
|
||||
''יצירתיות היא מילה נרדפת לחוסר כישרון'' מישהו, מתישהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |