ההבדל האידיאולוגי 617598
אופיר יום ד', 17/7/2013, 12:34
שלום לכולם, גילית את האתר הזה שבוע שעבר, ומכאן התנצלותי לתגובה המאוחרת מה. האידיאולוגיה בין ישו ויהוה היא שונה לגמרי ולמרות כל הסממנים החיצוניים רוב היהודים בישראל בבסיסם מתנהגים תחת האידיאולוגיה של יהוה. ישו, מביא את עצמו כקורבן, מוסר את הלחי השנייה ותמיד משיב באהבה, לעומתו יהוה הוא לוחמני, אינדיוודואלי ונוקמי. וככה החברה בישראל. בלי קשר לחגים שהיא חוגגת והבגדים שהיא לובשת, העם היהודי הוא אחד, ונקמני ולוחמני. בתפיסה הבסיסית הישראלי מחכה לאלוהים שיציל אותו. הישראלי לא מבקש מישו שיגיע וישרה שלום מסביב, אלא מבקש מיהוה שינקום.
הקולנוע האמריקאי הוא דוגמה נהדרת לאידאולוגיה הנוצרית, ברוס ויליס (רק דוגמה) יקריב את עצמו כדי להציל את כולם. ובקולנוע הישראלי? (נא להתעלם מסרטי שנות השבעים שהם חיקוי לקולנוע האמריקאי, ולא יצירה מקורית). המשפחה היא מרכז הסיפור ממתינה לשינוי מצב שיבוא מבחוץ, ולא קורבן מבפנים. לכן, לדעתי, הצד של ישו אינו קיים בישראל וזו מפני שהאידאולוגיה הפנימית של האדם ומשפחתו היא של יהוה.
אשמח לשמוע דעתכם.
ההבדל האידיאולוגי 617600
הפונז נגד • בתשובה לאופיר יום ד', 17/7/2013, 13:11
לפי התיאור שלך אני לא מכיר אפילו עם אחד או מדינה אחת שמתנהגים על פי האידיאולוגיה של ישו. ז"א "מביא את עצמו כקורבן, מוסר את הלחי השנייה ותמיד משיב באהבה". אז אולי כולם יהודים בסתר ליבם?
ההבדל האידיאולוגי 617611
אופיר • בתשובה להפונז נגד יום ד', 17/7/2013, 14:53
נכון הוא הדבר, מכאן שישו הוא רק רעיון, שמאד נח לעקוב אחריו, וזו הסיבה שגם בגללה הנצרות בעצמה מפולגת. הרי מי היום יגיש את הלחי השנייה? מי יוותר ולא יבקש צ׳יפס טרי במקדונלדס אם קיבל חצי קרטון ריק?! מי יתן שיפגעו בו? אף אחד. כולם יזעקו לאלוהים במקרה של צרה, וזה המבחן האמיתי. כשטוב לאדם הוא מרשה לעצמו להרהר ולהמציא סיפורים, וכשרע לו הוא משיב באלימות. אני אינני אדם דתי, אני לא מקיים טקסים , כי כל אלו הם שמשיכים אותנו לדת זו או אחרת. והשאלה אם יהוה או ישו היא לא רלוונטית לבירור מי אתה, או במה אתה מאמין. זו שאלה שבודקת דבר מלוכלך בהרבה יותר: בבוא מן הימים שתתבקש לתרום כסף לבית פולחן, למי תתרום? לבית פולחן עם ציורים יפים בחלונות או לבית פולחן עם ארון קודש?
ההבדל האידיאולוגי 617614
הפונז נגד • בתשובה לאופיר יום ד', 17/7/2013, 15:23
אם אתה מסכים שהקבוצה השנייה היא ריקה, והעם שלנו משתייך כמו כולם לראשונה, הכינויים החמורים והלוחמניים שהדבקת לו בתגובתך הקודמת אין להם לא הצדקה לוגית ולא הצדקה מוסרית.

אלא אם הם באים מהגרסה היהודית/פולנית להפניית הלחי השנייה - הפניית האצבע השנייה אל עצמך וקריאה גדולה "אני אשם אני אשם" תוך הלקאה עצמית חוזרת ונשנית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות