בתשובה להאייל האלמוני, 08/07/13 16:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה אתה מטריח אותי בללכת הביתה, למצוא את פנקס הצ'קים שלי, להשיג מעטפה, ללכת לדואר (מטלה ארוכה ומעצבנת בסניף שלי לפחות), כשבמדינה מתוקנת במאה ה-21 אפשר לעשות את כל זה בשתי שניות - ברגע שאני מעביר את כרטיס האשראי שלי בחנות הספרים? בשביל מה להקים ערוצי תמיכה אלטרנטיביים מגושמים ואנכרוניסטיים במקום פשוט להשתמש במערכת המודרנית, אבל כראוי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה: לא חייבים לשלוח המחאה בתור מחמאה. אפשר גם לתרום במשרד (ויש ערוצים מקבילים לקניית ספרים שלא יחייבו אותך ללכת לחנות הספרים. דיברנו גם עליהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מעריך את דובי ופועלו, אבל עד כמה שידוע לי הוא אינו בונה על פרנסתו כסופר. למען האמת, לו למאיר שלו היה אתר שבו הוא היה מוכר את ספריו, הייתי שמח להזמין את הספר ממנו ישירות - למשל ספרו האחרון, שאני מתכוון בכל ליבי לרכוש במחיר ראוי בחנות הספרים הבאה בה אבקר. ואגב, אין לי שום מידע אם אתרי ספרים ברשת נותנים תמלוגים גבוהים יותר לסופר מאשר חנויות ספרים לא וירטואליות - יש כאן מישהו שיכול להאיר את עינינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני יודע מתחום אחר (ספרי טיולים+ספרים לא בדיוניים) התשובה היא לא. המחבר מקבל תמלוגים מההוצאה לפי המכירות (בתלות כמובן במחיר שבו ההוצאה מוכרת לחנויות הספרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האנשים נמצאים בבית יותר שעות מאשר בחנות הספרים, לכן לרוב האנשים "ללכת הביתה" זאת טרחה קטנה בהרבה מאשר ל"לכת לחנות הספרים" אבל אם זה (=הטרחה) הדבר היחיד שמציק לך, אתה יכול לשלם לו גם באמצעות הטלפון, דוא"ל או בחנות הספרים (אף מוכר בחנות ספרים לא יסרב לקחת ממך כסף ולשלוח חלק ממנו למאיר שלו). אם אתה הולך לטעון שזאת עדיין טרחה גדולה יותר, ובגלל זה, ז"א רק בגלל שהטרחה בלשלם מהבית היא גדולה יותר מהטרחה שבלשלם בחנות הספרים, אתה רוצה לחוקק חוק שימנע ממני לקנות ספרים במחיר השוק, אז אני מרים ידיים. אין שום דבר אנכרוניסטי או מגושם בלתת כסף למי שאתה רוצה שיהיה לו כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו אנכרוניסטי ומגושם בנסיגה מאות שנים אחורה ממערכת כלכלית משוכללת המתמחרת ומשלמת איש איש על פי משלח ידו, למערכת של כספי חלוקה, תרומות, מוסיקאי חצר נתמכים, מקבצי נדבות ושאר מרעין בישין על בסיס אישי. בשלב הבא תרצה גם שאני אשלח צ'ק לרפת ממנה הגיע החלב שלי, לאופה הלחם שלי, או לילד הסיני שמייצר לי את נעלי הנייק1. או שבכלל אני אשלח להם את יצירות המקרמה שלי כחליפין לחלב. 1 האמת, הוא בטח ישמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שזה בדיוק להפך. המערכת הכלכלית הקיימת היום היא מערכת שבה המחיר של כל מוצר נקבע לפי ההצע והביקוש. כשההיקוש של מוצר מסויים יורד או כשההצע שלו יורד (יהיה המוצר: "ספר של מאיר שלו", "גליון מעריב", "גוש קרח" "הקלדה" או כל כל מוצר אחר) אז המחיר שלו ירד בהתאם והאנשים שהרוויחו את לחמם מייצור אותו מוצר ("מאיר שלו", "המדפיס של מעריב", "מוכר בקרח" או ה"קלדן" בהתאמה) יאלצו להתאים את עצמם: לשנות מקצוע, לעבוד בתחום אחר, למכור שירותים אחרים, לקחת דמי אבטלה וכו'. זאת המערכת הקיימת היום, אין שום "נסיגה של מאות שנים אחורה" בהמשך הקיום של אותה מערכת. להפך, דווקא הרצון שלך להתערב בקיומה של אותה מערכת ולנסות להחזיר את התמיכה השלטונית בסופרים, היא היא החזרה האנרכוניסטית אחורה (ובמובן זה, לפחות, אתה עקבי באנרכוניזם שלך). אני לא רוצה שתשלח כסף לרפת ממנה הגיעה החלב שלך, ממש לא איכפת לי. אבל אם אתה חושב שמשה הרפתן לא מקבל מספיק כסף תמורת החלב שהוא מייצר, אני כן חושב שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה לשלוח לו כסף (וזה, אגב, בלי קשר לשאלה אם אתה קונה את החלב אותו הוא מייצר או לא), בטח לפני שאתה שוקל לדרוש ממני לשלוח לו כסף, ובטח שאין שום דבר הגיוני בלהשתמש בתירוצים כמו הטרחה שבלתת כסף לאנשים שאתה חושב שמגיע להם על מנת לנסות לקחת את כספי. אני מאד מקווה שאת הכסף שהמדינה לוקחת ממני היא מחלקת ותמשיך לחלק לאנשים שצריכים אותו יותר ממאיר שלו, ואני מקווה שגם לך ברור שלא חסרים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''טרחה'' האמנם לא גדולה שימשה כאנלוגיה לזה שאני לא רוצה להתחיל לשלוח תרומות ליצרני המוצרים שלי על בסיס אישי. וכמו שכבר כתבתי למעלה, אין לי משהו מובהק לומר על ההיצע והביקוש, מעבר לטענת הגניבה הדיגיטלית שאני רק משער שתורמת רבות לכשל השוק. אני מניח עם זאת שבאשר לכשלי שוק אחרים, דוגמת הטריאופול הסלולארי טרום-כחלון, אתה מצדד בהתערבות השלטונית האנכרוניסטית שנעשתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשלח תרומות ל"ליצרני המוצרים" תשלח תרומות לאנשים שאתה חושב שמגיע להם תרומות (אם הם יצרני מוצרים ואם לא). נראה לי שזה הדבר הראוי לעשות. הטריאופול הסלולארי, היה, כמובן, תוצר של הממשלה ולא כשל שוק. ולגבי המקרה הכללי, יש צורך להסביר מה ההבדיל בין התערבות ממשלתית שנועדה להגביר תחרות, להקל כלכלית על הצרכן ולהוריד את רווחי היצרן בעל המונופול להתערבות ממשלתית שנועדה להמנוע תחרות, להקשות כלכלית על הצרכן ולעלות את רווחי היצרן בעל המונופול? אם סטימנסקי וצומת ספרים יחליטו שמעכשיו הספרים של מאיר שלו עולים 500 שקל לספר, וימנעו איכשהו מכירת ספרים שלא דרכם, אני בהחלט אתמוך בהתערבות הממשלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |