 |
אם למדינה אין חלק בתהליך, המגבלות באמת מוזרות. למה רק הי-טק? אם אני רוצה לגייס כסף להקמת נגריה ויש מי שירצו להשקיע אז לא יתנו לי להשתתף ואם יתנו האם המדען הראשי יבדוק האם הנגריה שלי ניתנת ליישום?
ההערכה שלי היא שהמדינה תהיה שותפה, בדרכה שלה. הדרך הנפוצה, כפי שנהוג לדוגמא בארה"ב ובבריטניה, היא שההשקעה באמצעות מימון המון הינה הוצאה מוכרת וכן המס על הרווח נמוך באופן יחסי. כלומר, המדינה מוותרת על כספי מיסים, אשר מופנים לחיזוק מעמד העסקים הקטנים והבינוניים, אשר עליו נשענת כלכלת המדינה. כך מעודדים פיזור השקעות קטנות למספר רב באופן יחסי של יוזמות, המופנות מרווחים של בעלי הון או חברות מבוססות.
אם זה המקרה, אז יש היגיון בבקרה של המדינה, אלמלא כן היתה כאן פירצה הקוראת למתכנני מס או מלביני הון להשתמש לרעה בתהליך מימון המונים. כך המדינה מבטיחה שהכסף ילך לעסקים אשר יהיה להם ערך משמעותי בפיתוח התעשיה הישראלית, וכי יהיה "מבוגר אחראי" אחד לפחות בתהליך (בין היזם הפרטי והמשקיעים הפרטיים). אגב, בד"כ מי שמשמש בתפקיד זה הינן חברות ה"תיווך" למימון המונים, אשר שומרות לעצמן חלק מהון המניות תמורת תהליך הסינון, תמיכה בבירוקטריות וליווי כללי של תהליך הפיתוח של החברה.
על השיטה הפי שהיא עובדת בבריטניה ראו seedrs.com
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש