בתשובה לצפריר כהן, 17/06/13 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שהויכוח שלך הוא עם הפונז. בהצלחה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התחמקות יפה, אבל נראה לי שאם תענה לשאלתו של צפריר זה יתרום יותר לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא התחמקות, זאת תגובה עניינית. אין שום דבר שצפריר כתב שם שנראה לי כמנוגד למשהו שאני כתבתי1. 1 וכשאני מדבר איתך אני צריך לשוב ולהזכיר לי ולך שיש הבדל משמעותי בין הדברים שאני כתבתי לבין הדברים שאתה משוכנע שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה קטנה למשהו שאני לא מסכים איתו: כתבת בתגובה 616889 ששוכחים את כל הידע מיד לאחר הבחינה. כמו שכתבתי כמה תגובות מעל התגובה הזו: אני לא מסכים לכך. אפשר לקבל פירוט לדעתך? כמוכן: למקרה שתהיה כאן התערבות של עוד אלמונימוס: אפשר לבקש ממך לאמץ כינוי? ההצעה הראשונה שחלפה בראשי: "יאללה אלמוני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שלא כתבתי את המילים "כל" או "מיד". למעשה, אני קורא עכשיו שוב את תגובה 616889 ורואה שבאמת המילים "כל" ו"מייד" לא מופיעות בה. זה לא שמדובר בתגובה ארוכה, 11 מילים, ואף אחת מהן איננה "כל", ואף אחת מהן איננה "מיד". פירוט לדעתי? דעתי היא ששיטת ההתדיינות הזאת מאד מתסכלת. פירטתי את דעתי במשך יותר מתגובה אחת או שתיים, שרובן היו רק חזרה על אותן טענות שלא קיבל מענה או התייחסות עניינית,, ובסופו של דבר קיבלתי תגובה כמו תגובה 616821 או תגובה 616930 שמעידות, לדעתי, שעודף פירוט רק מזיק לי, ושעדיף לי לקצר משום שיש אנשים שלא משנה מה תכתוב, הם יתעקשו לקרוא את מה שהם רוצים לקרוא. אני חושב שנתתי פירוט די מוצלח לדעתי בתגובה 616704. למעשה, לגמרי לא ברור לי איך ממנה או ממשהו שכתבתי מתחתיה, אפשר להסיק את מה שאתה והפונז הצלחתם להסיק, ולא ברור לי למה אחרי שתיקנתי אותכם, אתם מתעקשים להמשיך להכניס (במקרה שלך) או להוציא (במקרה שלו) לי מילים למקלדת. ואולי לפני שאני אכנס לפירוט נוסף, שמן הסתם רק יגרום לאי הבנות נוספות, כדאי שאתה תנסה לפרט את דעתך, ומה בתגובות שכתבתי (להלן, המילים עצמן, כמו שכתבתי אותן, לא כמו שרצית שאכתוב אותן) גורם לך לחשוב שרציתי לכתוב את המילים "מייד" או "כל" ולמה, לדעתך, נמנעתי מלכתוב אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על שתי המילים המיותרות. ראה את תגובתי כאילו נכתבה ללא שתיהן. אני עדיין מנסה להבין את כוונתך המדוייקת במשפט ״לגמרי לא ברור לי איך (או אם) אפשר לבדוק את "הידע של התלמידים והצלחת ההוראה של מערכת החינוך", אבל ברור לי לחלוטין שבחינות הבגרות לא עושות את זה, לא יכולות לעשות את זה, ואני מאד מקווה שהן לא מתיימרות לעשות את זה.״ מתגובה 616704 שבמעלה הדיון. שאלתי כמה שאלות הבהרה אבל לא קיבלתי תשובה מועילה בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התשובה החסרה היא לשאלה: "האם אפשר לנסח שאלת מבחן שיכולה להבחין בהסתברות מספיק גבוהה בין מי שמכיר מספיק טוב את החומר לבין מי שלא?" אז התשובה שלי היא: תלוי למה אתה קורא "להכיר טוב את החומר". אם "להכיר טוב את החומר" זה לדעת את כל פרטי הפרטים אז אני לא יודע אם אפשר ולא מבין למה זה מעניין, אם ב"להכיר טוב את החומר" אתה מתכוון ללהבין את החומר ומשמעותו, להצליח לנסח את ההבנה הזאת בצורה בהירה..." אז התשובה היא כן. אם השאלה החסרה היא לשאלה: "יש לך דוגמה לשאלה אחרת שמדגימה ידע והבנה של תקופת המהפכה התעשייתית באנגליה?" אז התשובה שלי היא: "ברור לך שהבנה וידע הם לא אותו הדבר". שאלה שמדגימה ידע של תקופת המהפכה התעשייתית באנגליה תראה שונה לחלוטין משאלה שמדגימה הבנה של המהפכה התעשייתית. נראה לי שברגע שתפצל את השאלה לשתיים, לא באמת תצטרך את העזרה שלי בלענות לשניהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה משתמש בהגדרה מאד מאד מצמצמת של המילה 'ידע', ואולי מפה נובע חלק מאי ההבנה. ויקי למשל אומרת: "כדי ליצור ידע יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד משתנים או אירועים מסוימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה", והיא מפרידה בין מידע או נתונים לידע. בהגדרה שלך ידע הוא נתונים, Data, ולא Knowledge. ההגדרה השנייה, הרחבה יותר, כוללת בתוכה נתונים, הבנה, ועוד כמה חברים, כמו שמראה הציטוט לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת, לדעתך ידע כולל בתוכו הבנה? לכן, כשאתה קורא שאני מבדיל במפורש בין ידע להבנה, במקום להסביר את עמדתך בתחילת הדיון, אתה נכנס לעשרות תגובות בהן אתה מתווכח עם דחליל? מצטער, לא קונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |