 |
אני חושב, היסטוריה בשונה מכלכלה, היא סוג של מדע. לא מדע מדוייק, שכן היא עוסקת במשמעויות הדברים ולא בדברים עצמם. וכבר בבחירת המילים היא מטעינה את הרדוקציה המסויימת של ההיסטוריון במשמעויות שהוא עצמו נוטה לייחס לדברים. האם השואה אירעה?- היא אירעה. אך ההתארעות שלה אינה אומרת לנו דבר. אנחנו, או ההיסטוריונים, הם שמדברים את ההתארעות.
אבל אין זה אומר שאין אמת מידה של אובייקטיביות בתוך המחקר ההיסטורי, וברגיל הוא שגם אם ההיסטוריון אינו יכול להימנע מהשתתפות עצמו בהבניית המשמעויות של הדברים, הרי שהיא צריכה להיות מינימלית וטפלה לנשוא המחקר. כלומר, ההיסטוריון כותב היסטוריה וייתכן שבתוכה נשמעים הדים של רעיונותיו ותפישותיו. כאשר ההיסטוריה הולכת אחר האידיאולוגיה, כלומר שהיא מכלילה רדוקציה מסויימת מתוך מגמה להאיר אידיאולוגיה מסויימת- זו כבר אינה כתיבה היסטוריונית.
עדיין לא קראתי את ספרו של זנד. אינני פוסל שום רעיון מצד עצמו. על פניו, לתת הגדרה תפעולית למונח 'עם' כדי לטעון שעמים התחילו להתקיים רק לפני 500 שנה- זו בדיחה. זה גם זלזול בדיציפלינה ההיסטוריונית וגם הסוציולוגית, ובאינטיליגנציה באופן כללי. ולא צריך להיות בעד או כנגד זנד כדי לומר את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש