בתשובה לניק, 27/05/13 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאוד נפוצות. ביקורת עמיתים היא כלי אקדמי, ולמעשה כמעט רק הוצאות ספרים אקדמיות מחוייבות לה בצורה גורפת מתוקף מעמדן. עם זאת, יש הוצאות ספרים מכובדות שאינן אקדמיות, ובד"כ יש להן מנגנוני עריכה\שיפוט משלהן. בשליפה מהמותן, אם תפרסם ספר ב-St. Martin's press, זה נחשב למדי גם בעולם האקדמי, למרות שההוצאה איננה אקדמית כשלעצמה. ומצד שני, גם למערכת ה-Peer Review יש חסרונות, הן העובדה שלפעמים קורים בה פאשלות רציניות למדי (לפעמים במכוון, כמו פרשת סוקאל, לפעמים לא), העובדה שדברים חשובים שהיו צריכים להתפרסם נפסלים לא פעם, ובייחוד - בתחומים רבים - העובדה שאם המחבר אשכרה מזייף מקורות ראשוניים, אזי השופט יתקשה לעלות על זה אלא אם במקרה הוא מחטט באותו ארכיון\גבה עדויות מאותם אנשים\עשה את אותו הניסוי. במילים אחרות, הנחת היסוד של ביקורות עמיתים היא שאתה לא משקר במודע. זו הנחה נכונה ברוב המקרים, אבל לא תמיד. (לאיזון, יש גבול לכמות הזיופים שמישהו יכול לעשות - באיזשהו שלב מישהו יחטט ויתחיל למצוא שמשהו לא בסדר) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל לגבי סוקאל: לפחות לפי ויקיפדיה, הג'ורנל שבו התפרסם המאמר (Social Text) לא השתמש ב-peer review לפני התפוצצות הפרשה, וכן התחיל להשתמש מיד לאחר מכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה חוקרים הצליחו לפרסם שבעה מאמרים אקדמיים במגזינים שעוסקים בנושאים כמו לימודי תרבות, זהות, מגדר ותאוריות ביקורתיות. מאמר אחד קורא להשתקת הקול הגברי הלבן בכיתה וממליץ למורים להנהיג "חוויה מתקנת" בה הם ישבו על הרצפה קשרוים בשרשראות. מאמרים אחרים קוראים לגברים שמאוננים ומדמיינים נשים בלי הסכמתןעברייני מין, או שאסטרונומיה זה מדע שובניסטי ושמוטב שמחלקות לפיזיקה ילמדו אסטרולוגיה פמיניסטית. מאמר אחר הוא ציטוט מילה במילה של מיין קאמפף "המאבק שלנו הוא המאבק שלי, סולידריות פמיניסטית זו התשובה המאחדת לנאוליברל ולפמיניזם מתלבט" (אני לא יודע אם זה התרגום המתאים ל- choice feminism). ויש מאמר שמתבסס על תרבות אונס של כלבים בפארק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד, תודה. לא שאני משווה, אבל נושא התגובה שלך הזכיר לי את המאמר הזה של חביבה פדיה, שאני עדיין מנסה להתאושש ממנו אחרי הקריאה בסוף השבוע. פיסקה לדוגמא: "מנקודת המבט של האיון, ההתפתחות היא הטרנספורמטיביות המגיעה אל ביטול השניות; מנקודת המבט של היישות, טרנספורמטיביות היא גם התרחבות ההכלה יותר ויותר אל ריבוא הדברים שמגלם האינסוף. ואולי ההתפתחות השלמה היא בהתכללות האין והיש." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. חזק יותר משירה ווגונית! השב"כ בטח משתמש בזה על עצירים קשים במיוחד לשבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזכותה ייאמר שהתקציר מתחת לכותרת דיו כדי לפטור אנשים פחות מעמיקים ממך מהמשך הקריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השתמע מדבריי שקראתי את המאמר כולו, אז הריני מתקן את הטעות. נזכרתי בפוסט עתיק של "זו ש" מישראבלוג, שבו היא מלגלגת יפה על סגנון הכתיבה הנ"ל. הדוגמא הראשונה בפוסט, מאת ג'ודית באטלר, מצלצלת (לי) מאד דומה לפיסקה שציטטתי מהמאמר של חביבה פדיה: "כאשר ישנו 'אני' המביע דברים או מדבר ועל ידי כך מותיר סימנים בשיח, ישנו תחילה שיח הקודם לאותו 'אני' ומאפשר אותו ומתווה בשפה את טווח המסגרת של רצונו. לפיכך, אין כל 'אני' שעומד מאחורי השיח ומוציא אל הפועל את החלטתו או את רצונו באמצעות השיח. נהפוך הוא: ה'אני' מתהווה רק כאשר הוא נקרא, מכונה בשם, נמען (אם נשתמש במונח האלתוסרי 'מעינה', interpellation); וכינון דיסקורסיבי זה מתרחש קודם ל'אני': הוא העתירה-היוצאת [Transitive invocation] אל ה'אני'." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו1 שקראת יותר מהתקציר. קראתי רק אותו, עברתי לפרשנות בתגובות הקוראים ואח"כ ניסיתי לחשוב למה היא מתכוונת במושג "הזולתעצמי". 1 כדי להקל על העומס החושי אמנע הפעם ממחיאות כפיים ואאמץ את החלטת איגוד הסטודנטים במנצ'סטר ואנופף בכפות ידי, jazz hands. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, לא יאומן שהטקסטים של ''זו ש'' עדיין ברשת, הייתי מנחש שהם מזמן נגמזו יחד עם אתרי הבלוגים העתיקים כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען ההגינות עלי לציין שגם טקסטים במתמטיקה מתקדמת נראים לי ג'יבריש, כך שאולי יש כאן תוכן בעל משמעות לבעלי מקצוע. אבל אף מתמטיקאי לא יתעקש להוכיח את השערת abc דווקא ב"הארץ" כך שאני סקפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשבה הזו גם חלפה בראשי. אז כחובב מבחני פרמוטציה, הריני מציע את הניסוי הבא: ניקח את המאמר של פדיה, נבחר בו 10 פיסקאות, וניצור 5 מאמרים שבהם סדר הפיסקאות הנ"ל מעורבב באקראי. נגיש את ששת המאמרים בספרות (המקורי + חמשת המעורבבים) לכמה חוקרים מהתחום, וכל אחד מהם יצטרך להצביע על המאמר הלא מעורבב, לדעתו. את אותו הדבר נעשה עם מאמר סטנדרטי במתמטיקה. ניחוש שלי: המתמטיקאים ישיגו 100% הצלחה, וחוקרי הספרות הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה רק מוכיח שהגב' פדיה אינה חושבת באופן לינארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במתמטיקה הנוסחאות ממוספרות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט, זה באמת קושי בלתי ניתן לפתרון שלא חשבתי עליו. הלך על הניסוי שלי ;-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כיוונת למשהו בסגנון הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי שונה, הסנטימנט זהה. ורק כדי להסיר ספק: לדעתי ספרות ושירה הם דברים מופלאים, שלעיתים קרובות מרגשים אותי עמוקות, וסופרים ומשוררים הם חשובים מאין כמותם לאנושות. אני רק נוטה לחשוב שיש בעיה עם סוג מסוים של חוקרי ספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הפלט של רשת הנוירונים שהוציאה את המאמר הזה, נראה לי שהיא אומנה על סט נתונים לא תקין (Corrupted data set בלעז). הייתי מתקן את סט האימון ומריץ לימוד מחדש, לקבלת תוצאות קוהרנטיות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הביקורת הזו, נראה שהמהדורה החדשה בעברית של מדריך המסעדות גו-מיו הולכת בכיוון דומה. טעימה קטנה, "רעננות וקפיציות במנת קרפצ'יו עגל...פילה מוסר ים בקראסט לימונים ופיסטוק הביא חמיצות וקראנצ'יות, ומנגד צלעות טלה שהיו הרבה יותר צייתניות..." (לפחות אצל אייל שני זה מוגש בפיתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפליא אותי שאני צריכה להסביר. המשפט שציטטת הוא בסך הכל תיאור מילולי של שתי המשוואות הפשוטות: 0 ≤ 1 ≠ 2 (נקודה פסיק) 1 < ∞ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
;-) באמת שקלתי לכתוב משהו על המשוואה המסקרנת ∞ = 10,000 המשתמעת מדבריה של המחברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי רק עכשיו בהלוחש במכוניות: ברי סחרוף מוציא זהב ממילים של אותה פדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר חזק! לא הכרתי, תודה. אהבתי את השימוש העדין במיקרוטונליות בנגינה (למשל ב-2:10). אבל בוז למי שכתב בתיאור השיר ביוטיוב "אורגן רודס"; זה מקביל ל"קוף פנדה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לציין ששניים מהמאמרים שציינת: השתקת הקול הגברי הלבן בכיתה וכבילת הגברים שבה וקריאה לגברים שמאוננים ומדמיינים נשים בלי הסכמתן עברייני מין, נדחו ולא התקבלו לפרסום. המאמר על אסטרונומיה פמיניסטית לא התקבל אלא נשלח עם בקשה לתיקונים. המאמר שהפך פרק מתוך מיין קאמפף למניפסט פמיניסטי והמאמר על פארקים לכלבים כביטוי של תרבות אונס אכן התקבלו לפרסום. חלק מהמאמרים שהתקבלו לפרסום הם בנושאים סבירים למחקר בתחומים האלה, כמו היחס של גברים למלצריות במסעדות כמו "הוטרס" שבהן מועסקות רק מלצריות שופעות לבושות בגופיות. עדיין, העובדה ששבעה מאמרים (מתוך 20) התקבלו בלי שבאמת עברו איזושהי בדיקה מינימלית של המחקר (שלא היה) מאחוריהם היא עצובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מהמאמרים (בפרט: ארבעה משבעת המאמרים שהתקבלו) נשלחו בשם מחברים שלא קיימים. לא טורחים לבדוק פרטים כאלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון בהשתתפות המחברים קמו אנשים בקהל ויצאו במחאה שהתחילה לאחר שנטען שגובהם הממוצע של גברים גדול מזה של נשים. נראה שזה היה מתוכנן מראש, כנראה כ-virtue signaling, שהוא הנכס העיקרי שמייצרת הדת הפרוגרסיבית למאמיניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח למצוא את זה כרגע, אבל שמעתי לא מזמן על מאמר שפורסם לא מזמן במגזין מדעי (עם ביקורת עמיתים לא מוצלחת במיוחד, בלשון המעטה) שהצליח להסתמך, בין השאר, על כל מיני מאמרים שנכתבו לכבוד האחד באפריל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרות המדעית מתפרסמים מליוני מאמרים בשנה. בכל מערכת בגודל כזה ימצאו טעויות, לרבות שגיאות כתיב בכותרת ויחוס למאמרים אחרים את ההפך מהכתוב בהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |