בתשובה לצפריר כהן, 26/05/13 18:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל הנה מה שמצאתי מההצעות לקריטריונים בנושא: http://en.wikipedia.org/wiki/Complicated_grief_disor... כך למשל נקבע שאחרי תקופה של חודש, אם מישהו חווה סימפטומים כמו כאב בעקבות העלאת שם הנפטר או "שומע" אותו מדבר אז זו בעייה. למה מלכתחילה צריך לתחום זמן לאבל? ולא, אני לא חושב שאנשים שסובלים מדיכאון בהכרח צריכים לקבל טיפול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, זו היתה הצעה לוועדה. ברור שההצעה הזו לא התקבלה כלשונה (ולו בגלל השם). אין לי מושג עד כמה הקריטריונים שבה קרובים לקריטריונים הסופיים. נניח שמדובר על הקריריונים שנכנסו בסופו של דבר ל־DSM-5. אם אני מבין נכון את ההצעה הזו, צריכים להתקיים ארבעה תנאים כדי לעמוד בקריטריון. התנאים הם (תרגום לקוי שלי): 1. באבל (לדוגמה: על קרוב משפחה) לשך שישה חודשים לפחות 2. מתקיים לפחות אחד מהרשימה הבאה של סימפטומים (המעידים על אבל עמוק) למשך פרק זמן שלא מקובל בסביבה החברתית או התרבותית של האיש 3. לפחות שניים מהסימפטומים הבאים מתקיימים למשך לפחות חודש (רשימת סימפטומים, שכוללת גם את שני הסמפטומים שהזכרת) 4. הסימפטומים מתקיימים לפחות חודש (לא הבנתי: לא מיותר לציין את זה שוב?) 5. יש פגיעה משמעותית בתיפקוד (מעבר למה שהיה מצופה מבחינה תרבותית) מכאן שלפי ההצעה הזו אין אפשרות לעמוד בקריטריונים לפני שעוברת חצי שנה. אבל גם אז זה צריך להיות "פרק זמן לא מקובל". ובכל מקרה, זה מתחיל להיות בעיה כאשר זה בעיה. 1 באנגלית: person |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את מה שאתה אומר אבל השאלה למה צריך לקרוא לזה הפרעה? למה זה לא יכול להיות אבל שנמשך הרבה מאוד זמן? ברגע שמכניסים את עניין ההפרעה יש כאן עניין שיפוטי. כאילו המתאבל היה צריך כבר להתגבר על האבל שלו ואם לא, משהו לא בסדר איתו. אני עדיין לא מבין מה לא בסדר עם אדם כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות המרכזיות אגב של האיבחונים הללו היא שיש סט אחד של קריטריונים שמתאים לכולם. המדריך מתעלם מהבדלים אינדיבידואליים גדולים בין האנשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |