|
טוב, מלבד העניין שקרוב לודאי שרוב הקוראים יטענו שיש כאן עוד וריאציה על הקלישאה של "בתי הכלא מלאים אנשים חפים מפשע" אלא גם שאני הרבה יותר קרוב מאיזי לטענה של הוצאת דיבה ועוד על ביה"מ. מצידי, המערכת יכולה להוריד את הסיפור הזה. תבעתי בב"מ לתביעות קטנות חברת תיור. לאחר שהנתבעת ביקשה להיות מיוצגת ע"י עו"ד, השופט (במקרה זה שופטת) אישרה את הבקשה ונקבע דיון לעוד חצי שנה. לדיון הזה אליו הופעתי עם עדה מטעמי, טען העו"ד ששולחתו לא עדכנה אותו לגבי התביעה ויתכן שהוא צריך להביא עדים מטעם הנתבעת. לאחר שהשופטת קבעה באופן כללי שנראה שיש ממש בתביעה היא הסכימה לקבוע מועד חדש לשמיעת העדים. הדיון החדש נקבע ע"י המזכירות לאחר חודש חדשיים לעוד כ-8 חודשים. לדיון הבא העדה שלי לא יכלה לבוא ועוה"ד הופיע עם העדה שלו. מאחר ושטחתי את טענותי בדיון הקודם, חשבתי שאין טעם שאחזור על הדברים מחדש מאחר ובטפשותי הנחתי שהשופטת עברה על התיק לפני הדיון. כך שבדיון השני נשמע רק הצד של העו"ד והשופטת פסקה לטובתו וחייבה אותי בכ-300 ש"ח הוצאות. במקרה זה אני מניח, שאם הייתי נעזר בעו"ד ולו גם ממוצע בכישוריו, הוא היה מעיר את תשומת ליבי לכך ששופט בתביעות קטנות מטפל בעשרות תיקים בכל יום. ובלי קשר למה שיטענו באופן רשמי רשויות המשפט, אם השופטים היו קוראים בתיקים לפני הדיון, כל יום דיון היה מחייב לפניו לפחות יום של הכנות. הסיכוי שהשופטת תזכור בצורה משמעותית מה שנאמר בביה"מ שלה בתיק אחד לפני כמעט שנה הוא היפותטי במיוחד. לכל הפחות גם הצד שלי היה נשמע בביה"מ באותו יום. רבים יאמרו שהבעיה כאן אינה העדר סיוע משפטי, אלא טפשותו של התובע. על כך אוכל רק לענות בקלישאה נוספת - "מי שבוחר לייצג את עצמו בבי"מ, בחר לעצמו עו"ד טיפש". מוסר ההשכל הטמון בסיפורי, אני חושב, הוא שאם צד אחד בחר להעזר בעו"ד ואפילו המדובר בבי"מ לתביעות קטנות (והשופט אישר זאת) , כדאי לצד השני, לפחות לשקול להעזר גם הוא בשרותיו של עו"ד.
|
|