|
||||
|
||||
בצעירותי, כשהייתי מתרגל, הייתי נחשב למתרגל מאד נדיב, העיקרון שהיה לי אז היה שאם מישהו מתחיל לענות לשאלה, גם אם הוא לגמרי לא בכיוון, הוא יתחיל מ-5 (מתוך 10). לכן שקראתי את המשפט "אני מוצא שהוא מתאר היטב את אופיה של המדינה גם 65 שנה אחרי שנכתב" די הופתעתי. אני שואל את עצמי האם אנחנו מדברים על אותו מסמך, אותה מדינה, או שאתה אפילו יותר נדיב ממני (או שאולי הפכתי להיות קפדן משהייתי?). לשירותך, הבאתי את המשפטים הרלוונטים (אלה שמתייחסים לעתיד) מהמגילה ובסוגריים את הציון שאני הייתי נותן להם על סמך מה שידוע לי על 65 השנים שבאו אחרי החתימה: 1. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית." (3) 2. "חוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית" (4) 3. "מוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל" (8) 4. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;" (8) 5. "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה;" (2) 6. "תהא מושתתה על יסודות החירות" (5) 7. "הצדק" (3) 8. "והשלום" (2) 9. "לאור חזונם של נביאי ישראל" (7.5) 10. "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" (4 חברתי, 2 מדיני) 11. " תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" (3 דת, 3 מצפון, 8 לשון, 6 חינוך, 5 תרבות) 12. "תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות" (8.5) 13. "תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" (6) 14. "תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947" (9) 15. "תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל" (9) 16. "...על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים." (3) 17. "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו." (4) 18. "מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו." (3) סה"כ, הממוצע שקיבלתי הוא קצת מעל 5, או במילים אחרות נכשל. איפה אנחנו חלוקים? ------------------------------------------------------------------- ולגבי השאר, המדינה השתנתה במהלך שנות קיומה, העליות הגדולות שהחלו עם ההכרזה הביאו אוכלוסיה שונה באופיה (בהקשר עליו אנחנו מדברים) מסורתית הרבה יותר ממקימי המדינה, כשחוק החזיר חוקק (1962) כשחוק החמץ חוקק (1986) מקימי המדינה כבר לא היו רוב האוכלוסיה. אני לא חושב שיש ספק שחלק משמעותי ממקימי המדינה שאף להקים מדינה אחרת לגמרי מזאת שקמה בסוף (בוודאי שבציר מעורבות המדינה בדת), מספיק לקרוא את הרצל, בן גוריון או אפילו ז'בוטינסקי בשביל להבין את זה. אם שנינו מסכימים על זה, אז אני לא מבין איך הסיפור על סבא שלך עוזר לנו להבין למה רצונם של מקימי המדינה רלוונטי, ולמה אתה חושב שהם (=לא כולם, אבל חלק משמעותי מהם) רצו משהו אחר ממה שהם כתבו שהם רצו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |