בתשובה לאיציק ש., 25/04/13 17:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביאליק למד בישיבה. לא הבנתי את כוונתך כשאמרת אבל המצב היה הפוך. האם התכוונת לזה שהרוב הערבי בשטחי א"י ערב הקמת המדינה היה צריך להשפיע באיזו דרך על אופיה ועל הכרזת העצמאות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ביחס להצדקה לפגיעה מסויימת באופייה הדמוקרטי של המדינה. באנו לכאן כשכבר היו כאן דיירים. התחייבנו במגילת העצמאות לשמור על אופייה הדמוקרטי של המדינה בהתייחס בעיקר לילידי הארץ שגרו כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 614987 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובה למשהו אבל לא לתגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שמדינת ישראל לא עומדת בערכים שהתחייבה להם במגילת העצמאות ואני אומר שכן. במגילת העצמאות המייסדים מתחייבים למדינה שתשמור על ערכים יהודיים, ומסבירים באריכות מדוע. במתח שבין הערכים היהודיים לערכים הדמוקרטיים לעתים יהודיים גובר ולעתים דמוקרטיים גובר. כאשר המדינה מעדיפה את הערכים היהודיים מן הסתם יש פגיעה בערכים דמוקרטיים. בתגובתי הבאתי דוגמה איך דליה דורנר מצדיקה את הפגיעה בערכים דמוקרטיים. אתה מוזמן להביא דוגמה נגדית שבה הפגיעה בערכים דמוקרטיים אינה מידתית ואינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של המדינה. או שמא שוב לא ירדתי לסוף דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא שוב לא ירדת לסוף דעתי.המשפט ''ערכים יהודיים'' מוביל מקצה העולם ועד קצהו- מאד מדוייק. היות שיחד עימו צויינו גם ערכים אנושיים אוניברסליים, הרי אין כאן סתירה המחייבת לבחור בין, אלא הכוונה במיליטם ''ערכים יהודיים'' היא לענייות דעתי, שאינם עומדים בסתירה לערכים האנושיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעדיף שהמדינה תשמור על ערכים יהודיים רק כל עוד אינם עומדים בסתירה לערכים הומאניים. זאת אני יודע. עכשיו אני מבין שאתה חושב שזו היתה גם כוונתם של מנסחי מגילת העצמאות וחותמיה. אני חולק עליך נמרצות. כל ההקדמה של הקשר בין העם והארץ, מורשת ישראל והשואה במגילת העצמאות היא הסבר והצטדקות על כך שיהודית בא לפני ועל חשבון דמוקרטית. הבאתי את הציטוט של דליה דורנר שאין בהיר ממנו. לדעתי זה פירוש נכון של מגילת העצמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקולציות של שניכם (ושל כל אחד אחר) על "כוונתם של מנסחי מגילת העצמאות וחותמיה" הן בעייתיות, היות שנוסח המגילה הסופי, זה שעליו חתמו המותמים, הוא תוצאה לא בדיוק של כוונות טובות, אלא בעיקר תוצאת מחלוקותיהם של ניצים ורבים, ויכוחים, מלחמות ולבסוף פשרות לכאן ולשם, לנוכח הזמן ההולך ומתקצר דאז. כאשר אדם מחפש ומצליח למצוא כיום מעט אינפורמציה על שלושת השבועות שקדמו להכרזת המדינה, אין לו אלא לומר לעצמו בתדהמה: פלא שבכלל הצליחו להגיע לכדי הכרזה. לגבי השופטת בדימוס דורנר, לא אכנס עמוקות לשאלת האילוצים שהמערכת המשפטית עמדה בפניהם, ורק אציין כי אין שום בטחון שכיום, עשר שנים לאחר הפס"ד ההוא, היא היתה מנסחת את אשר ניסחה אז - יש לזכור שהפס"ד עסק בטיעון בדבר פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק, וההתייחסות להכרזת העצמאות היוותה בעיקרה מין היאחזות בקרנות המזבח. ובחזרה אל הכרזת העצמאות, ורק כדי לקבל על קצה המזלג קצת מלח ופלפל המובאים בלשון נקיה (נקיה יותר מדי, כנראה, בהשוואה למה שהיה במציאות): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את ההתנהלות של ניסוח מגילת העצמאות. ב-1948 היה חשוב לנסח את האידאולוגיה של צהדמוקרטיה הליבראלית כדי להתקבל לאו"ם מה זה משנה מה היה הויכוח ומה היו הכוונות? יצא בסוף ניסוח שמבטיח משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא! על ניסוח ההכרזה עמלו בין היתר שני ראשי ממשלה לעתיד, שופט עליון לעתיד, ו(תודה על הקישור, לא ידעתי על תרומתו הגדולה) איש אשכולות מרשים. הנוסח לא הוכתב למועצת העם אלא היא דחתה מספר טיוטות עד שהתקבל הנוסח שעבר. התוצאה היא מסמך שאין שני לו במדינתנו, שמבטא להפליא את דמותה של המדינה מאז ועד היום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |