|
||||
|
||||
נראה לי שפספסת את עומק הדיכאון והציניות של קוהלת, שראה הכל ועייף מהכל, והבין את המסר הכואב של תורת האבולוציה (האדם הוא סוג של בהמה). ולמרות כל אלה, הוא נתלה במצוות, ובתקווה שיש תוחלת אבסולוטית לכל זה. הדמיון בין קוהלת - איש חכם ומשכיל, שלא רואה נסים ונפלאות בעיניו אך מכיר בטוב - לבין ליבוביץ, לא נגמר כאן. |
|
||||
|
||||
ליבוביץ אולי מכיר בטוב ככל אחד מאתנו, אבל טוען שהדת אינה דוגלת בדבר כזה כפי שאינה דוגלת ב"מוסר" (שזה אותו דבר). מתוך "מצוות מעשיות": המקרא אינו מכיר את הטוב ואת הישר, אלא את "הטוב והישר בעיני ה' ". גם הפסוק האחרון בקוהלת לא מדבר על "טוב" אלא על "טוב" בעיני ה' סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. יד כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין קוהלת ובין ליבוביץ על רגל אחת: קוהלת: האדם עושה תכניות ואלוהים צוחק. ליבוביץ: האדם עושה תכניות ואלוהים לא יודע מזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |