|
||||
|
||||
3 יתרונות בבחירות אישיות של נציג: 1. יש יצוג לאיזור, יש מי שמחויב לדאוג לאיזור מסוים ולהעלות את הבעיות שלו בכנסת, 2. אתה יודע את מי אתה בוחר ולא מקבל חבילה של עשרות חברי כנסת שלפעמים רוצים דבר והיפוכו, 3. חבר הכנסת צריך לקבל מנדט ישיר מהציבור, לא מספיק שיהיה לו כוח במנגנון המפלגה ואצל קבלני קולות. |
|
||||
|
||||
לגבי 1 - נניח שיש פוליטיקאי אזורי שמבקש שאני אבחר בו כי הוא נחמד וישר והוא קידם נושאים מקומיים שהיו תקועים עשרות שנים. אבל מה? בסוגיות כלכליות ומדיניות הוא מחזיק בדעות הפוכות לשלי. אני מוכן לבחור בו לראשות העיר, אבל אין סיכוי שאני אתמוך בו בבחירות לכנסת (אולי אני טועה, אבל נראה לי שכך רוב האנשים ינהגו). כמובן, לא ציינתי, נראה לי ברור שלבחירות אזוריות יש חסרון חמור - הן פוגעות בייצוגיות. יש מפלגות שקהל הבוחרים שלהן מאוד מפוזר ויהיה להן קשה להגיע להישגים אזוריים למרות שהן מייצגות נתח נכבד באוכלוסייה. הנקודות 2 ו 3 הן חשובות, אבל אני לא מבין למה צריך לפתור אותן בשיטה כזאת. אם כבר, נראה לי יותר הגיוני שבבחירות הארציות יהיה אפשר לדרג כמה מועמדים מהמפלגה שבחרת בה. |
|
||||
|
||||
זה יגרום לכך שפוליטיקאים מכל המפלגות יהיו קשובים יותר לענייני האזור שלהם. שיטה איזורית היא לא בהכרח רובית, יש קול-יחיד-נע (STV) באירלנד והיא יחסית, אפשר גם חלוקה לאיזורים ביחד עם רשימות פתוחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |