בתשובה לדב אנשלוביץ, 29/03/13 16:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי להבין את (חוסר) התייחסותו של ליבוביץ' לאלוהים כישות פוזיטיבית, בכל אופן לא במפורש, אני מציע לך את התרגיל הבא: נסה להסביר באיזה אופן מתקיים ה"יש" הזה שהוא אלוהים? הוא רוח? הוא מקום? באיזה אופן הוא "ישות"? מדובר על אישיות כלשהי? איך? מה? - אם לא תהייה לך תשובה מספקת על זה, תנסה לחשוב שוב במה מאמינים אלה שמאמינים באלוהים - ובשלב הזה אתה יכול להיזקק לתשובתו של ליבוביץ', שאולי כבר לא תיראה בעיניך "ריקה מתוכן". תודה שהפנית אותי לשיחה של ליבוביץ' וכשר, אותה ראיתי במלואה. דבר שאני ממליץ אף לך. כשר מביע בשיחה הזאת גישה ליבובצ'אנית קיצונית יותר מליבוביץ' עצמו. כשהוא מצטט את ליבוביץ' שבתשובה לשאלה על הישות האלוהית ענה האחרון "שאין לו טלפון אל מאחורי הפרגוד" (כלומר אין לו אפשרות לדעת מה שמעבר למציאות, אין שום אפשרות לדלות אינפורמציה על הזהות האלוהית) הוא מתקומם על זה שליבוביץ' באמצעות הציור הלשוני יוצר דימוי פוזיטיבי, כאילו שיש משהו מֵעֵבֶר, כי אם יש "פרגוד" אז ניתן להניח שאחריו יש משהו, וזה מנוגד לתורת "שלילת התארים", שלפיה לא ניתן לזהות את האלוהות בשום ציור מוחשי. לטעמו של כשר זיהוי האלוהות באמצעות דימויים ארציים (וכל דימוי הוא משהו שניתן לתפיסה חושית או שכלית) הוא הצעד הראשון לאלילות ותפקיד איש הדת הוא ניפוץ אלילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאינך מצליח להשתחרר לחלוטין משליחת עקיצות, שאינן מוסיפות דבר לדיון (אם כי יש שיפור רב מהבחינה הזאת). אני מתכוון לפסקה בדבריך: "אותה ראיתי במלואה. דבר שאני ממליץ אף לך". ראיתי את השיחה במלואה כולל התיאורים המפורטים והציוריים איך אורחו של ליבוביץ ביקש ממנו וקיבל רשות לעשן בביתו (אילו היה אורחי לא היה לו שום סיכוי לקבל רשות כזאת), ואני חושב שבקטעים באמצע הסרט, למרות שיש עוד קטעי שיחה בנוסף לסיפור הזה, אין שום דבר משמעותי חשוב שלא מופיע בקטעים שצטטתי. אגב, לדעתי, תפקידו של כשר "במשחק" הזה לא מוצג בצורה כל כך נכונה ע"י המנחה כי היא מדברת על הבדל בין כשר לליבוביץ, וכפי שאני מבין זאת כשר הוא פרשן של ליבוביץ ומדובר בהבדל בין האופן שבו מפרש כשר את ליבוביץ ובין האופן שבו מנסח ליבוביץ עצמו את ליבוביץ, ומה שאומר, בעצם, כשר (ואני מסכים עמו) הוא שמדבריו של ליבוביץ משתמע דבר שהוא לא מוכן לומר אותו בפרוש. בסוף הראיון מודה ליבוביץ שהפרשנות של כשר נכונה, אבל יש הבדלים בניסוח שנובעים אולי מסיבות פסיכולוגיות. על עניין הפרגוד ומה שמעבר לו כבר דברנו קודם. אמרת בתגובה קודמת שלפי ליבוביץ אי אפשר לדבר על פרוש המילה "אלוהים" שמופיעה בדבריו כישות שאפשר לומר עליה שהיא "ישנה" או "איננה", ואני אמרתי שהמשמעות של זה היא שהאלוהים הזה אינו אלוהים של כלל המאמינים שבפרוש מדברים עליו כ"ישנו". כשר אמר שמהניסוח של ליבוביץ יכול להיווצר הרושם שליבויץ סבור שיש "יש" כזה, ולכן הניסוח הזה מטעה. ועכשיו לתרגיל שאתה מציע לי בתחילת דבריך. איני חושב שיש כאן בכלל בעייה. אני אישית לא מאמין באלוהים ועצם התופעה הזאת שבה אנשים לא טפשים ולא בורים ממש מאמינים באלוהים תמוהה בעיני, אבל זאת עובדה שהם קיימים. והאנשים האלה בפרוש מדברים על ישות, על משהו ש"ישנו". בין הדברים שאפשר לומר עליהם שהם "ישנם" יש גם מושגים מופשטים כמו "אהבה" או "לוגיקה", אבל אלוהים (בתפיסת האנשים האלה) הוא ישות שהיא בפרוש לא מופשטת. זה נכון שלא ניתן לראותה ובדרך כלל גם לא לשמוע אותה, אבל יש בה כוחות. יש לה קשר הדוק עם העולם. היא בראה את העולם. היא מנהלת ומפקחת על העולם. יש לה צפיות מהאנשים, והיא גם מתגמלת, אם לא בעולם הזה לפחות בעולם הבא שבו הם מאמינים. ואם הגמול הזה לא תמיד ניכר כמו בדוגמאות של ליבוביץ בפסקה הראשונה שצטטתי, הדבר נובע מכך שלא כל דבר במעשיה אנו מבינים. ויש גם פרדוכסים וסתירות (הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים), אבל לא אני הוא זה שצריך לישב את הסתירות האלה. זו בעיה שלהם. אגב, התופעה המודרנית של חזרה בתשובה, כמו של אורי זוהר. באה כתוצאה של השתכנעות שכלית, מתוך התבוננות בעולם ומסקנה שדבר כזה לא יכול להיווצר מעצמו אל שדרושה כאן "ישות" שעשתה את כל זה. דעתי האישית היא שההסבר הזה לא מסביר שום דבר, אבל זה שנאמר בקבוצה הזאת מקרב המאמינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ממש לא התכוונתי לעקוץ. מתוך תגובתך - התרשמתי שלא שמעת את הדברים כולם. לתומי חשבתי, ששמיעה והבנה שלהם - אולי תוציא אותך מעמדת האידאה פיקס, שמדובר כאילו ב"דברים ללא תוכן". צר לי, אבל על התרגיל המחשבתי פשוט פסחת. יש הבדל בין "לענות בקלות" כפי שהצהרת, לבין לא לענות בכלל, כפי שעשית. לטעמך, אם המאמין הפשוט (ואתה ממש לא מאמין) מתייחס לאלוהות כאל ישות, אתה רואה עצמך פטור מהסבר מהו אותו קיום אונטולוגי, שהוא לאל. לא אדוני, הזהות של אלוהים - או חוסר היכולת לזהותו הוא דבר מהותי מאד. דרך אגב, ליבוביץ' וכשר התייחסו במפורש לעמדה העממית של תפיסת האלוהים, וכינו אותה "מיתולוגית", דהיינו לתיאור אלוהים כאיזה סבא זקן האוחז בחוטים ומנהל ומשגיח על העולם. זאת במפורש איננה העמדה הדתית פרופר. את מהות האמונה היהודית לא ניתן ללמוד באמצעות מחקר אנתרופולוגי של המאמינים. תמצא מיליונים המאמינים במים קדושים, בקדושה של אנשים מסויימים (יש אפילו חסידות שלמה המייחסת משיחיות, ואפילו אלוהות לבשר ודם) ובהמון אמונות תפלות כולל זאת שבאה לידי ביטוי בתחיבת פתקים לכותל. על סיפן של אלה, כפי שהבהיר כשר בשיחה, עומדת סכנה להידרדרות לאלילות, דהיינו למה שמכונה "עבודה זרה". אף לא הוגה דתי אחד במשך הדורות עד ימינו שאל את ההמונים במה הם מאמינים על מנת ללמוד מהי יהדות, ומה דמותו של האל. היהדות צמחה מתוך שלילת האלילות על כל גילוייה - מאז אברהם אבינו שמנפץ את צלמי אבותיו. מבחינה זו הגישה הליבוביצ'יאנית מחוברת אל מסורת הדורות ועולה בקנה אחד עם עיקר הכתבים היהודיים. ה"דמות" האניגמטית של אלוהים היא המרכז של כל המערך הדתי שמתבטא בתורה ובמצוות. חוסר היכולת לתפוס, להבין ולדמות את האלוהים קשורה בתפיסה האנטי אלילית שלו. דמות האל כמנהל ומשגיח ומתגמל - היא סוג של משל, לצרכי המאמין הפשוט (כפי שהבהיר הרמב"ם), גרוע מזה אם מתייחסים ברצינות (כמוך! לא שאתה מאמין בקיומו) לאל כאל פרסונה ממש זו יצירת דמות מיתולוגית, דהיינו - התייחסות לאלוהים כמו אל זאוס במיתולוגיה היוונית, כמו אל מרדוך במיתולוגיה הבבלית וכמו אל בעל במיתולוגיה הכנענית.- כאשר אלוהים במפורש הוא שלילתם של כל אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את הסברך שלא בקשת לעקוץ. ייתכן והסנסורים אצלי כוונו לרמת רגישות גבוהה מדי. וכיוון שנתת לתגובתך את הכותרת ''תגובה אחרונה'', לא אוסיף דבר למרות שאיני מקבל את טענותיך בתגובתך האחרונה ויש לי מה לומר כמענה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |