בתשובה לאא, 29/03/13 14:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קטונתי מלחדור לנבכי תודעתם של הרמב"ם או של ליבוביץ', אני גם לא יודע ממה הם נהנים ומה בדיוק גורם להם אושר. אתה בטוח שהמוטיבציה של ליבוביץ' בהטענת "אמונה" במשמעות לא מקובלת היא - נטו - סוג של אגו טריפ? - אגב, אמונתם של עמי הארצות לא הייתה מעולם פקטור מרכזי בפילוסופיה של הדת, כל דת. ההוגה הדתי, כהן הדת, איננו עסוק בחקר אנתרופולוגי של קהל המאמינים, אלא בטקסטים המקודשים ובמידת - התאמתם ויישומם לזמנים המשתנים. אשר לקהל המאמינים היהודי, נכון - אין באמונתו רק ריטואלים (=מצוות מעשיות) ומצוות מוסריות (אני - זולת, אני - עולם), יש גם הרבה אמונות תפלות. אבל בגדול, עולמו של המאמין מוגדר באמצעות המצוות, ואין דבר בעולם שלגביו איננו מצווה (או הפרתה). נוכחות האל בחייו מתקיימת באמצעות קיום המצוות, כך שקיומן, בניגוד מה שמשתמע מתגובתך, היא עולם ומלואו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יצאתי חוצץ כנגד הטענה שלך, כאילו אין הבדל בין אמונת הרמב''ם בקב''ה לבין מה שרוב בני התמותה מגדירים כ''אמונה''. לומר ''התוכן של האמונה של כלל היהודים הדתיים הוא קיום המצוות'' הוא לא פחות מסילוף. כי לרוב מניינים של היהודים הדתיים, האמונה בצור ישראל ומגינם, נושאת משמעות רגשית של השגחה אישית ולאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר סתם לחלוק, בלי ''לצאת חוצץ'' ומבלי לכנות עמדה שאיננה מתקבלת על דעתך כ''סילוף''. סגנון הדברים הזה דומה לדברי אנשלביץ' שמכנה את דבריו של ליבוביץ' ''ריקים מתוכן'', ולאחר מכן עושה מאמצים פתטיים להחזיק בדעתו במקום לנסות להבין את ההגות הדתית של הנ''ל, כדי שיהיה לו איזשהו בסיס למחלוקת. לגופו של עניין, ליבוביץ' אכן מתנגד לתפיסה העממית שהדת מבוססת על ''משמעות רגשית''. התפיסה (בעקבות הרמב''ם) שהאמונה הדתית מבוססת בראש ובראשונה על הכרעה אישית ועל אמונה שביטוייה היחיד בחיי האדם המאמין הוא קיום המצוות איננה של ליבוביץ' באופן אקסקלוסיבי, ואיננה ''סילוף'' של האמונה המקובלת, להיפך. הדת היא אורח חיים שבתוכו מכוון המאמין לתכלית עליונה, שמעבר למציאות. קיום המצוות הוא הפרקסיס, האמצעי הבלבדי לתכלית הזאת. המצוות אינן משרתות איזה רגש של ביטחון או אמונה בעתיד טוב. הם - בתפיסתו של ליבוביץ' - התקדשות האדם לתכליתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חוזר ומספר על הפרקסיס של קיום המצוות וחשיבותו העליונה ביהדות. ומהי המשמעות של הדת היהודית. הסכמנו. מיצינו. זה איננו נושא הדיון, אלא ההבדל התהומי בין משמעות המילה "אמונה" אצל ליבוביץ לבין משמעותה אצל אחד האדם. שימוש מודע במילה שלא במשמעותה המקובלת הוא סילוף. כשדב אומר שליבוביץ אינו מאמין, הוא מתכוון לומר שמה שליבוביץ (וקומץ פילוסופים מתים) מכנה כאמונה אינה דומה למשמעות המילה בפי דוברי העברית. האם אתה יכול להגן על "התוכן של האמונה של כלל היהודים הדתיים הוא קיום המצוות", כאשר אתה מודה בקיומה של "תפיסה עממית שהדת מבוססת על משמעות רגשית"? יכול להיות שהדיון היה פורה יותר לו היינו מדברים על תכונה אחרת של הקב"ה במקום תכונת הקיום. אולי "ארך אפיים". האם לדעת ליבוביץ השם "סלחן"? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |