בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/03/13 16:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני זוכר שכתב נגד ההתפעלות מהגעה של מאות אלפים לכותל - בחג השבועות תוך כדי חילול חג המוני. מה שהפריע לו זה ההתפעלות של הציבור כולו מהכותל והצגת ההתפעלות הזו כדבר חיובי ומקדם מבחינה דתית. (לפי עדותו אשתו הוא עצמו הלך בהתרגשות לכותל כמה וכמה פעמים אחרי מלחמת ששת הימים, אלא שהוא לא ראה ברגש הזה סיבה למסיבה גדולה ולא מימש אותו בניגוד להלכה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עדות אשתו היא באמת מעניית ומעוררת מחשבות בעניין הפסיכולוגיה של ליבוביץ האדם, וזה קצת מזכיר את דבריו בשיחה עם כשר שבה הוא עצמו אמר שההבדלים בינו ובין כשר הם הבדלי סגנון שנובעים ממניעים פסיכולוגיים. זה כל כך לא מסתדר עם המילים "אבני הורדוס האלה" שנאמרו בבוז כזה, או באמירה: "צריך להרוס את הכותל המערבי ולזרוק את האבנים לאשפה." מסתבר שהאדם הוא יצור מורכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפריעה לו ההתרגשות מהכותל כשלעצמה - הפריעה לו יחוס מניע ומעלה דתית להתרגשות מהכותל שבאה מצד עוברי עבירה ושמתבטאת בעבירה (נסיעה בחג השבועות), מכיוון שכך הוא העדיף את חורבו הכותל (לפחות דיבר כך לפעמים). בעניין זה (ולא רק בעניין זה) הוא קרוב במידת מה לרבנים חרדים שמתבטאים מדי פעם בזכות שליטת ה''ווקף'' בהר הבית והעברת הר הבית לערבים שהרי על ידי כך ימנעו יהודים מלעבור איסורי תורה הכרוכים בעלייה להר לדעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איני סוגד לאבנים'' בהקשר הכותל והאמירה ''אבני הורדוס האלה'' שנאמרת בבוז עמוק, מביעים התייחסות לכותל עצמו מבחינה דתית ולא רק להתנהגות האנשים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |