בג''צ אשרר: חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדי סיעוד זרים

בתשובה להאייל האלמוני, 27/03/13 0:30

כרגיל, הכותרת מעוותת את האמת

614048

נכון, זה אני. • בתשובה להאייל האלמוני

יום ד', 27/3/2013, 1:23

תודה שאתה מפרש את דבריי בצורה מעוותת, להלן כוונתי כפי כבר הבהרתי שוב ושוב:
"סוכנים זרים" = אנשים הפועלים לטובת האינטרסים של מעצמה או מדינה זרה, ובמימונה. הגדרה זו היא מילונית ואינה תלויה בחוק, אבל לו החוק האמריקאי היה מוחל בישראל פעילות זו היתה מוסדרת ומחוייבת ברישום ובשקיפות.
""מעצמות זרות" =ערב הסעודית (דרך NDC) , האיחוד האירופאי (ישירות) וארה"ב (דרך קרן פורד).
"התעללה" = ניסתה לקדם רעיונות פוליטיים על גבם של אנשים פרטיים.
"ביתומים" = בני אדם שאמם נפטרה - גילם (מן הסתם גם הם כבר לא אנשים צעירים) לא רלבנטי לעובדת יתמותם.
"גררה אותם" =תבעה אותם בבית הדין המחוזי לעבודה, ולאחר שהפסידה (בית הדין קיבל חלק מתביעותיה, ודחה את חלקם הגדול), ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, לאחר שהפסידה גם שם, ערערה לבית המשפט העליון, ולאחר שהפסידה גם שם ביקשה דיון נוסף בהרכב מורחב.
"הליך משפטי ארוך" = הליך משפטי שהחל ב2003 ונגמר ב2013 - התמשכותו נבעה בגלל ההתעקשות של העמותה שלא לקבל את תוצאות המשפט כאמור.
"ומיותר" =הליך משפטי שהתובעת בו ניתקה מגע, שהנתבעת בו נפטרה, ושכבר התקבלה בו החלטה לפני שנים.
"אינטרסים פוליטיים" = אזרוח של עובדים זרים (כפי שנחשף בדו"ח פרי עטה של עוה"ד התובעת)
"למחוק את מדינת הלאום היהודית ולהפכה למדינת כל אזרחיה" = מטרת העל של האיחוד האירופאי בעסקו בענייני מדינת ישראל, כפי שניתן לראות בקלות אם בוחנים את המכנה המשותף של הארגונים להם הוא תורם.
"פשע" - למשל נגישה.
"עיוות המציאות" = הוספת המלה "זרים" שלא הופיעה בפסק הדין, כאילו בגצ החליט כפי שהחליט כי מדובר בזרים ולא בישראלים.
"מתן כותרת כזו שמשתמע ממנה כאילו" = מתן כותרת שמעוותת את המציאות כנ"ל
"על מנת להשחיר את פני מדינת ישראל" = כנ"ל
"מי שמנסה - שוב ושוב - לשנות את הנושא" = מי שמנסה להכניס לעניין "ארגוני ימין" ומטיפים אבנגליסטיים, שלא היו כלל צד במשפט, ואכן "כל דיון בזה הוא ספין".

אפרופו ''יתומים'' וגילם, להלן משהו קטן לעניין ''הורים שכולים''

614057

אלמונית • בתשובה לנכון, זה אני.

יום ד', 27/3/2013, 9:02

אל ביה"ד הרבני מגיע זוג מבוגר ע"מ לפתוח תיק גירושין. הרב המופתע מעיין ומעיין במסמכיהם ולבסוף אומר: "אני רואה ששניכם עברתם את גיל מאה, עכשיו מתגרשים?".

משיב הבעל: "שמענו שהילדים כועסים כשההורים מתגרשים, אז חיכינו עד שהם מתו, ועכשיו סוף-סוף אפשר להיות חופשיים ולנשום לרווחה...".

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות