בתשובה לבלבניסט, 23/01/13 21:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, הניחוש שלי לא הצליח, אולם באופן יפה הסתדר שהקואליציה מורכבת אך ורק ממפלגות שראשיהן משתלבים, ובחוץ רק מפלגות שראשיהן בדלנים. לא בכדי כינתה אותם מרב מיכאלי ארבעה גברים קפיטליסטים לבנים (עם עוד קפיטליסטית לבנה אחת שהצטרפה ראשונה). נתניהו מינף את ציר בנט-לפיד כדי להיפטר משותפים "טבעיים" לא נוחים הן מבחוץ והן מבית. אני צופה לממשלה זו שתהיה מהיעילות ומהאוחדות ביותר, ותמצה ביעילות ובשיתוף פעולה חסר תקדים את כל הקדנציה. ניצנים לכך נראים עם ההצהרות המשותפות של לפיד וביבי בנושא התקציב. חג שמח! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שחזרת. יש לי שאלה ישנה בעניין התחביב שלך. אשמח לתשובה בדמות לינק לתגובה עתיקה - אין לי ספק שכל זה כבר נדון מעל דפים אלה. כידוע, פוליטיקאים אינם טועים - במה שנראה ככישלון, הם למעשה משרתים אינטרס אחר. אבל איך אתה מסביר את הכישלון של הבדלנים בהקמת הקואליציה? נראה שהתיאוריה הבלבניסטית לא נפתרת מהג'וקר של הפרשנים הפוליטים, אלא רק מחביאה אותו מעבר לעוד שכבה של הסברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערב בין שני דברים: שיטת הניתוח והפוליטיקה עצמה. שיטת הניתוח חייבת להניח שאין טעויות (לפחות לא משמעותיות). אבל עדיין קיימת כמובן המערכת הפוליטית, שהינה מגרש המשחקים והתחרות בין שני הצדדים. גם אם יש שתי נבחרות שחפות מטעות, עדיין תהיה אחת עם יותר כישרון, ואולי גם כזו שנהנית מתנאים מועדפים (משחקת במגרש הביתי, למשל), ולכן תנצח את האחרת. במקרה של המערכת הזו, הצד המשתלב השכיל לייצר יותר מוקדי כוח המובלים על ידו (בנט השתלט על הבית היהודי, לבני נישלה את מופז מהזכיה שלו בקדימה ע"י הקמת התנועה, וכך גם פגעה קצת בכומ של יחמוביץ', ולפיד כ"ג'וקר" שבנה עצמו היטב בחוץ, והסתייע באיחוד של הליכוד וישראל ביתנו שהפכו אותו ואת בנט לאטרקטיביים עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה ההסבר שלך עדיף על פני החלוקה המקובלת ליונים/נצים או רווחה/שוק? זו חכמה קטנה להסביר את ההצלחות של הקבוצה המנצחת; כל העוקץ הוא הצורך להסביר את מה שנחזה ככישלון של הקבוצה המפסידה. איך תסביר את גורלו העגום של מופז, או של כל בדלן אחר שנחלש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר שלי בכלל לא נועד למטרה אליה אתה מכוון. ההסבר מניח שבכל תחרות יש מנצח ומפסיד. גם פוליטיקאי כישרוני כמופז יכול להפסיד מול פוליטיקאי כשרוני יותר או מול שילוב של תנאים וכישרון שאינם מאפשרים לו להגיע לעמדת הכוח או לביצוע הפוליטיקה אליה הוא כיוון. האם בכך הוא טועה? לא. הוא עדיין מבצע בכישרון רב את כל שביכולתו כדי לקדם את שניהם (את עצמו לעמדת השפעה ומשם את הפוליטיקה שלו). אני טוען שההסבר שלי עדיף על ה"קונבנציונלי" בשל יכולת הניבוי העדפה שהוא מאפשר (וכמו שמודגמת בפתיל זה - עדיין רחוקה מלהיות מושלמת בשל העדר מידע וצורך בהנחות לא מעטות), וזו בתורה היא כזו (כנראה) מאחר וההסבר שהיא מספקת על המניעים את הפוליטיקאים נכון יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |